בשנה האחרונה כל המצבי חירום האלה כבר לא מחרמנים בשיט.
פעם זה היה מוציא ממני מלא דימיונות על עולמות אלטרנטיביים פחות מסריחים מהמציאות הדפוקה שמתקיימת כאן.
לפעמים אני מרגישה שבתוך המשחק הזה של בדסמ המוח שלי מנסה לתקן דברים, נגיד בתקופה האחרונה קרו דברים שגרמו לי להרגיש שיש הרבה חוסר אונים וקושי בעולם, אז הראש שלי התחיל להתעסק באיך לאמלל ולהביא לחוסר אונים אנשים שבאמת ממש צריכים את זה בלב שלהם תוך כדי שאני יכולה לספק את הסדיזם שלי.
ביחס לזה שגברים הם היצורים הכי משונים בעולם, ואין שום דבר שישנה את דעתי לגבי זה.
לפעמים אני מדמיינת שאני חייזרית מרושעת ומהפנטת שגורמת לבני אדם מסכנים להגיע לחללית שלי ושם אני יכולה לבחון את הצורת חיים המשונה הזאת. לא בצורה אלימה מדי, אולי אפילו דרך מבחני התנהגות לתגובות המצחיקות שלהם אליי, למילים שלי ולמעשים שלי. גברים זה כל כך מוזר, פתטי ומשעשע, זה נשמע לי כמו לבנות חנות צעצועים משל עצמי רק שכל הצעצועים מחכים שאשחק במוח ובגוף שלהם 😍
המחשבה על לכלוא אותם שם ביחד חסרי אונים אבל מהופנטים בו זמנית מהמשחק הזה, גורמת לי לחייך לרגע ביום המוזר הזה