מחוץ למשחק הזה אני כל כך נהנת לראות אנשים שאני אוהבת מוקפים באהבה ותקשורת טובה, אני לא בת אדם קנאית, אפילו לא כזאת מונוגמית.
לא יודעת מה יש במשחק הזה של שליטה ספציפית בגברים שמוציא ממני צד כל כך רכושני.
ולמה דווקא איתו, שכל מה שאני באמת מאחלת לו זה שיהיה לו טוב ונכון וימצא את מה שכל כך מגיע לו, יוצאת ממני כזאת רכושנות וצורך לתבוע בעלות על הלוזריות שלו, שכולם ובעיקר כולן ידעו שהוא הכי עלוב שיש, אסור ואין גם טעם להתקרב אליו כי אני זאת שאשמור עליו ככזה.
הפער בין מה שהוא רוצה לתת לי, ואני רוצה לקחת לבין מה שאפשר בפועל הוא כל כך גדול, זה לא מסתדר בראש שלי ובכל זאת המחשבה על לנעול אותו במקום שלא תהיה לו בכלל גישה לנשים אחרות כל כך מרגשת אותי.
אולי כי כשהוא מתנהג כמו כזה בתול לוזר מאוהב אני רוצה לשמור אותו במקום הזה, שיחייה את היעוד שלו ושרק העיניים שלי יוכלו לראות אותו.
אולי אם רק הקול שלי יהיה קיים בו, ורק העיניים שלי יסתכלו עליו הוא לא יטעה ויחשוב שהוא יכול להיות משהו אחר, כי מה שהוא זה כל כך מדויק לו, למוח ולזין הפתטי שלו.
כשאני כותבת את זה ככה פתאום אני מבינה למה הוא חושב שזה נשמע רומנטי שאני מתייחסת אליו ככה, זה כמו להגשים בצורה כל כך אינטימית את היעוד שלו ולתת לו את המתנה שהיא העליבות המוחלטת שלו, שאין טעם בזה שיחשף לנשים אחרות כי הוא לא גבר כזה, וכל מה שהוא יוכל זה רק להמשיך לחלום עליי ולהתחנן אליי.
לפעמים ובמיוחד איתו הפער בין הרגש לבין הפעולה הפיזית שיכולה לשקף את הרצון הסדיסטי שלי הוא כל כך גדול.
אני אפילו לא בטוחה שלסחוט את הזין שלו שוב ושוב ושוב כשהוא נלחם בי היה עונה על הדחף החזק שלי לסחוט ממנו הכל.