הפער האדיר בין איך שהגוף הנשי המדהים שלנו עובד לפשטות שבה זין עובד לעולם לא יפסיק להצחיק אותי.
עוד לפני שאני חושבת על יחסי שליטה או נותנת למוח שלי להפליג בריגוש של יחסי הכוחות היפים האלה, אני נזכרת כל פעם מחדש כמה זין הוא פשוט איבר חלש וכנוע.
איזה מיינדפאק זה לשבת מול בן אדם שאין לו שום יכולת לשלוט באיברים שלו, גם אם הוא לבוש, הכל חשוף ובפנים.
אין לכם לאן לברוח אפילו מעצמכם, שלא לדבר להסתיר את המחשבות והתחושות שלכם ממני.
הייתי אומרת שאני לרוב מצליחה לקרוא אנשים ואפילו להזדהות, אבל משהו בתגובה הפיזית הכמעט אוטומטית הזאת מגרד לי איזו פינה סדיסטית במוח.
כנראה זה קשור לחוסר יכולת לברוח מהחשיפה, המבוכה או הבושה אפילו בסיטואציות מסוימות, מדהים איך הכל אצלי בסוף חוזר לתחושת החוסר אונים שכל כך מושכת אותי.
ואיזו היררכיה יפיפה זה יוצר כשאתה יושב מולי בלי יכולת להסתיר את מה שאני גורמת לך להרגיש, בלי שום יכולת לדעת מה עובר לי בראש או בגוף
ורק מלראות אותך ככה- חלש וכנוע מעצם היותך גבר מול הנוכחות שלי, אני מטפטפת בתוך עצמי, ואין לך טיפה של מושג.