בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני ארבעה חודשים. יום שני, 30 במרץ 2026 בשעה 17:35

אני ושון הכרנו שנה שעברה בצירוף מקרים מוחלט איזה לילה אחד, אני רציתי להתאמן על היפנית שלי ובמקרה נתקלתי בכמה חברה מטיוואן, הם בכלל היו הודים ובינהם הוא ישב.

מאז אותו יום אני ושון דיברנו כל הזמן, כמעט כל יום, לפעמים בהתכתבות, לפעמים בוידיאו, המון בטלפון.
כנראה שיהיה נכון לומר שהוא הגבר היחידי שממש הכנסתי ללב שלי בעשור האחרון, מה שהפך את העובדה שהוא נעלם יום אחד למאוד כואבת.
אני בעצם לא יודעת וכנראה שבחיים לא אדע מה בדיוק קרה לו, רק בהמשך גיליתי שהוא עבר אירועי רפואי ונמצא במוות מוחי דרך סטורי שאמא שלו פרסמה מהחשבון שלו.

בטח נכנסתם לפוסט במחשבה שתקראו סיפור מחרמן על בחור בשם שון אבל זה סתם פוסט מוזר ומדכא. אני לא מכירה אף אחד שהכיר את שון, אני בעצמי בחיים לא הספקתי לפגוש אותו, אני יכולה רק לספר עליו לאנשים שלא יודעים מי הוא ולפעמים דרך זה להרגיש שהוא באמת היה בחיים שלי וזה לא משהו שדמיינתי. איך אפשר להבין שבן אדם נעלם ביום אחד? המוות הוא כל כך אכזרי למי שנשארים בחיים. 

הגעגוע אליו כל הזמן בא לי בגלים, ובימים האחרונים מאז שפרסמו את ההודעת פטירה שלו אני מרגישה את זה חזק יותר.
התפללתי מאוד שהוא לא יצא מזה, וכעסתי על אנשים ששיתפתי אותם ואמרו לי "תקווי לטוב". איזה טוב יכול להיות מבן אדם שאיבד את המוח שלו? אני הכרתי את הלב של שון ויודעת שהוא היה מעדיף למות אלף פעמים ולא להיות חצי בן אדם כלוא בגוף פיזי שתלוי באחרים. 
אז הנה אני אספר לעוד אנשים שלא פגשו את שון בחיים קצת עליו

1. לשון היו 2 חתולות, gummy וbrown sugar, היינו צוחקים תמיד שבראון והחתולה שלי הן זוג לסביות. והוא תמיד היה מצלם לי סרטונים של חתולות שנראות כמו החתולה שלי.

2. ממש כמוני שון ממש אהב את הים, הוא היה חזק בצלילה ופעם אפילו גר במקום ממש מגניב ויפה באוסטרליה שבו הוא צלל המון עם חברים.

3. שבוע לפני שהכרתי אותו, חבר טוב שלו מת בטביעה אחרי שהוא בעצמו המליץ לו ללכת לשחות שם. ניחמתי אותו המון, חבל שהוא לא יכול להחזיר לי את אותה טובה עכשיו.

4. הוא היה חולה על הופעות, ובמיוחד של להקות בנות. תכלס היה מתלהב יותר מדי כמו חרמן מת. 

5. הוא היה הסוכן שלי לענייני גברים והייתי שואלת אותו שאלות והמון על איך גברים חושבים ומרגישים, מתישהו הוא כבר קיבל את זה כעובדה והפסיק לצחוק ממני

6. כשהייתי מאוד מדוכאת מהמצב בישראל אמרנו שאבוא לטיוואן ועד שאמצא דירה הוא הסכים שהחתולה שלי תגור בבית שלו (עכשיו אני מתה לדעת איפה החתולות שלו גרות)

7. פעם צחקנו על זה שלפני שסין תכבוש את טיוואן נבריח אותו לישראל ונקים ביחד חווה לגידול של פטריות מאכל

8. לא היו לו אחים ואחיות והחלום שלו היה שיהיו לו כמה ילדים, אני חושבת שהוא ממש היה צריך את התיקון הזה דרכם. 

9. הוא היה נהג מזעזע, הוא הספיק לעשות עוד תאונת דרכים שלושה חודשים לפני המוות שלו. זה שהוא לא מת בתאונה ובכלל הגיע לגיל 31 זה נס.

10. בניגוד אליי שבחיים לא למדתי להגות את השם שלו בסינית כמו שצריך וקראתי לו רק שון, הוא קרא לי תמיד בשם שלי בעברית ולא בשם הסיני שלי. הוא אפילו הצליח לבטא אותו טוב מאוד

 

לצלול ולשחות ביחד כמו שחלמנו כבר לא נגשים, אבל הנה תמונה יפה של הים שהוא שלח לי.

הוא היה נקרע עליי מצחוק אם הוא היה יודע שפרסמתי את כל זה בבלוג הבדסמי שלי, הוא תמיד אמר שאני צריכה לקחת דברים בקלות!!

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י