לפני חודש. יום שלישי, 16 ביוני 2026 בשעה 12:41
יש שני דברים שתמיד עוזרים להזכר במה חשוב, לרוקן אותי מכל מה שרע ולמלא אותי מחדש.
ללכת לים, הרעש של הגלים, איך שהם נשברים, היופי שלו וכמה אני נקודה קטנה בעולם לעומתו מנחמים מאוד.
לטבוע לחלוטין עם הפרצוף והנשמה שלי בין הרגליים של מישהי שיקרה לי, לשמוע רק את הנשימות והקולות של שתינו תוך כדי שאני מרטיבה אותה ונרטבת עד הצוואר ממנה. מזכיר לי מה באמת חשוב בחיים, נותן לי שקט מוחלט ושלווה נדירה. פעם ביקשתי מנשלטת שכל כך אהבתי לרדת לה, לצלם את המבט שלי תוך כדי וגיליתי שלא רק שיש לי מבט חולמני ומפוקס שמשקף בדיוק את המצב המדיטטיבי של המוח שלי, יש לי מבט של חיה בעיניים, התרגשתי בשבילה שזה מה שהיא רואה כשהיא גומרת לתוך הפרצוף שלי.
לצערי הרב מאוד בזמן האחרון נאלצתי להתפשר על רק ללכת לים