הזנזונת שלך

קר בחוץ כולי קפואה אחרי שעישנתי את הסיגריה האחרונה לפני השינה,שונאת לישון לבד במיטה
גדולה וקרה רוצה אותך לידי מחבקת מלטפת,עוטפת,שונאת ואוהבת תרגעים האלה ביחד אבל
יודעת שאת תמיד איתי שם במקום הכי עמוק,רוצה להרגיש קרובה אבל יודעת שאני כל כך רחוקה
מנסה כל יום להתמודד עם אותה התחושה,כבולה אלייך באזיקי אהבה וזה עוד איך שהוא שומר
על מרחק נגיעה,אז שולחת לך חיבוק ונשיקה גדולה לפני השינה מקוה שתבואי אליי הלילה
בחלום תני לי סימן תני לי אות לדעת שאת גם מרגישה שאת גם קרובה גם רחוקה תפרטי לי
מנגינת נדודים ישנה והראי לי את הדרך חזרה אל שביל אהבה תגלי לי את הדרך אלייך,שבוודאי
צפויה באין סופור מיכשולים אך עדיין אני מאמינה שהיא אפשרי

נכון שאת כאן ונכון שאת מנשקת
ונכון את רוצה לאהוב,
את אפילו יפה עצובה וכואבת,
ואולי יש בך הכול
נכון את קרובנ ונכון שאת מתרגשת,
וגם יש לך מקום בישבילי
את אפילו יפה וכל כך מיוחדת,
ואולי זה בעצם הכול,

אהבה פתאום היא מתפרצת
כמו להבה היא תשרוף
את כל מה שהיית
היא תישרוף את מה שאתה,
אהבה
פתאום היא מתפרצת מה היא רוצה?
היא רוצה את כל מה שהיית
היא רוצה את כל מה שאתה

אולי זה הסתיו
ואולי זו רק שלכת
שעושה לי להיות קצת עצוב,
אני כאן בישבילך
אז לאן את הולכת
ואולי זה לא חשוב

אהבה פתאום היא מתפרצת
כמו להבה
היא תישרוף את כל מה שהיית
היא תישרוף את כל מה שאתה.

דניאל סלומון.