לפני שבוע. יום שבת, 28 בפברואר 2026 בשעה 5:00
חופשה לנפש, עונש לגוף. רוצה להכבות ולחוות גוף 48 שעות. אולי שבוע. לרעוב ולכאוב. לראות לבן בעיניים כשאביט בלבן של העין. שלך.
Eden the Hangry
כנראה שאכתוב כאן על השחור שעוטף את נשמתי, ולמה הוא סקסי
לפני חודש. יום שלישי, 3 בפברואר 2026 בשעה 15:29
Hallo Alles
אני לא טרנסית. לצערי. אני "מתלבשת". לא כי זה סקסי בעיניי, כי זה סקסי בעיניכם. מספיק לי להיות הבנאדם שאני. אבל האישור כיף, הוא המון, למרות שלעולם לא אאמין לכם.
אז אתחיל כפוסט פתיח בלצעוק דברים לקהל הרחב. אני אומר שאני אוהבת תגובות, כאמור - זה חסר לי, לבד לי בארון, וקר במיטה.
אני פה למרות שאני לא מרגישה חלק מהקהילה. אני לא מתחברת למונחים "שליטה", ובטח לא "השפלה". זדיינו, אני מצפה לכבוד הדדי. 120% כבוד אחד לשני, להביא מהלב שלנו את היחס. וניתן לאמר שזה לא סותר - אבל אני פוגשת בנרקיסיזם סביב שולטיםות מסוימימות, וגם כאלה שקובעים איתך ומבריזים בלי לאמר מילה. זה לא השפלה סקסית בכלל.
אבל אני כן מתחברת למילה שנאה. אני אוהבת ששונאים אותי - במעשים, לא בתחושות. שפורקים עלי שנאה, ונותנים לי להפגש עם השנאה שלי אל עצמי. הו, הבטן הרעבה שלי מדגדגת בערגה לעונש קורפורלי. שרטו אותי, מיחצו אותי, דממו אותי. גרוני נשנק לא מצמאון, אלא מריק. מלאוהו, סיתמוהו, לפתוהו. ארווה מדמעותי. אבל גם חבקוני, את גופי השדוף - העניקו חום. שנאו אותי באהבה. אולי כך ארגיש מלאה, אולי כך ארגיש ראויה.