לפני שלושה חודשים. יום חמישי, 26 בפברואר 2026 בשעה 16:23
"ציירי אותי"
היא כל כך יפהפיה שזה בעיה ללכת איתה למקומות. אבל זו לא חוכמה.
פעם החלפנו תמונות שלנו מגיל 17 ואילך. שנינו הסכמנו שהיא הכי יפה שלה. יותר מאי פעם. כאילו הכינה את עצמה משך שנים לכבודי. בר מזל.
אבל רגע, מה זה קו העלילה הקוונטום טרנטיני הזה.
היא הרגע גמרה את נפשה לאצבעותיי.
והיא יפהפיה.
אני מגיש לה את כף ידי קעורה.
אופקית.
ובתוכה נוזלי הכוס שלה.
"ציירי אותי"
חיוך. מבט. שתיקה.
והיא טובלת אצבע ומציירת על פניי.
ושוב טובלת ומכחילה באצבעה.
פעם במצח.
פעם בלחי.
מסמנת כמו כלבה.
"איפה היא מנשקת אותך?
כאן?"
מבט. חיוך. שתיקה.
"זה מהסוג של החד פעמי, את יודעת..."
היא מהנהנת ודומעת.