אם כבר תרבות קצה (בדסמ) אז עיסוק באחת תגדיל את הסיכוי לעיסוק בתרבויות קצה אחרות.
בואו נדבר על מוזיקה ומוזיקה שנויה במחלוקת, המוזיקה הכי טובה.
אחת הלהקות האהובות עליי היא Death in June. להקה עם ניחוח פאשיסטי\נאצי עם טקסטים ומוזיקה שנויים (מאד) במחלוקות עד כדי כך שהם מוחרמים רשמית בגרמניה.
המוזיקה, הטסקטים, האווירה הכל הולך כל כך על הקצה עם רמזים לפה ולשם זה CNC אינטלקטואלי שמשאיר סימנים גם אחרי שהשיר נגמר.
היום נבחן את The Honour of Silence.
מילות השיר הן:
He stood like Jesus
He smelt like heaven
His eyes were winter
Our story is the march of the lonely
The march of the lonely
The march of the lonely
Come to me in my darkness
My dark hero, my tall stranger
Tears of sweat cry from your body
The strength and the cruelty in your gentle nature
We honour the silence, between ourselves
Between ourselves
We honour the silence, between ourselves
Between ourselves
יש לשיר כל מיני פירושים פאשיסטים כאלה ואחרים במיוחד עם האזכורים הדתיים, אכזריות ועוד אבל זה יש לי פרשנות משלי וזה למה אני בכלל כותב על זה באתר הזה.
צריך להבין את ההיסטוריה של האמן של Douglas Pearce. ההקשר שחשוב להבין כאן שהוא גיי ו... חובב בדסמ.
השיר שנכתב בזמנים בהם להיות גיי היה מחוץ לחוק ולהוסיף חטא על פשע עם בדסמ היה עוד יותר גרוע מקבל משמעות אחרת כאשר קוראים את זה עצם כפריקה של קוויר חובב בדסמ.
הם מכבדים את השקט (הסודיות) ביניהם לבין עצמם: We honour the silence, between ourselves
הוא אוהב את הכאב, החוסן והאכזריות של הגבר בסשן איתו:
Come to me in my darkness
My dark hero, my tall stranger
Tears of sweat cry from your body
The strength and the cruelty in your gentle nature
להיות קוויר באותה תקופה היה מאד מסוכן ולכן בודד...
Our story is the march of the lonely
The march of the lonely
The march of the lonely
זהו. מצטער שזה לא פוסט עם תמונת ציצי (אין לי) או דומ-פואטיקה (יש מלא העתק הדבק כאלה בבלוגים אחרים).
תשמעו, ממליץ בחדר חשוך קצת, עם עצמכם ולעצום עיניים.
שתי גרפים מעניינים מגוגל. זה הטרנד של החיפושים של המילים בדסמ וbdsm. יש פיקים וירידות, יכולים לעשות קורלציה לאירועים ספציפיים 😉
האקסיות באות בפנטזיות בהפתעה.
לא התכוונתה לחשוב עליהן אבל הנה הן שם.
לכאורה זה יכול להלחיץ, היית אמור להמשיך הלאה.
אבל אז חשבתי על זה ובפנטזיות הן לא באמת האקסיות. זה הדמות שלהן אבל בהתנהגות ולבוש של הפנטזיה שלי. מעולם לא היה אדם כזה כמו בפנטזיה. המוח שלי מתחבר לנקודה הקרובה ביותר לאשה שהיה לי איתה יחסים ומשתמש בה כנציבה. אפילו אם יש שמץ מן המציאות לאותה אקסית היום אותו אדם כנראה לא קיים. מי יודע מה הוא היום.
אפשר להפסיק להלחץ.
איך לגרום לונילי להפוך לשולט?
אני מניח שיש כאן כמה נשים עם בן זוג ונילי שהיו רוצות להכניס אותו לבדסמ ולא בטוחות איך לעשות את זה או שזה לא עובד להן.
אני אתן את השני סנט שלי למה אני חושב שזה לא עובד ואיך אפשר אולי כן לגרום לזה לעבוד.
אני חושב שהבעיה היא שמתחילים עם הפרקטיקה ולא מבינים את המהות.
מסתכלים על סשן בדסמי ורואים הצלפות, פליקים, קשירות ומבקשים מהבן זוג: ״אולי תעשה לי ככה? זה מדליק אותי״. הולכים אולי למועדון ביחד, מנסים דברים שראיתם בסשנים של אחרים אבל זה לא עובד, זה לא מרגיש נכון. מה שמפספסים כאן זה את המהות של למה מפליקים, למה מצליפים, למה בכלל מגיעים למצבים האלה שאין בסקס ונילי.
האקט עצמו הוא קצה הקרחון של משחק מוחות שהתחיל הרבה לפני זה ובלי לגעת בעומקים זה לא יעבוד.
בדסמ או יחסי שליטה מתחילים בראש. בחיבור הזה בין יחסי כוחות ומיניות. אצל וניליים מניסיון עם גברים אחרים זה פשוט לא קיים. הם לא מבינים את הקונספט. בלי להבין את המהות הם לא מבינים למה צריך להפליק לה. ״מה כיף בזה?״ הם חושבים לעצמם. ביחסיים וניליים הגבר הרבה פעמים בסקס רוצה לרצות, להיות שותף, לא לפגוע, לא לדרוך הגבולות ועוד. כדי שהגבר יהפוך לשולט דבר ראשון צריך לדבר עליו הוא השורש ל.ק.ח ואיך הוא משחרר מהצורך לרצות ולא לפגוע.
הייתי ניגש אל הגבר בצורה כזאתי: ״אני רוצה שתקח בסקס את מה שאתה רוצה בגלל שאתה רוצה את זה בלי לחשוב האם זה מרצה אותי. אם זה לא יתאים לי אני כבר אגיד לך״. המהות כאן היא יחסי הכוחות. באותה אינטרקציה הגבר נמצא במעמד היררכי עליון ומחליט מה יהיה כרגע. האשה שמבינה שהיא נמצאת במעמד היררכי תחתון מקבלת עליה את האקט משום שזה מה שהגבר במעמד היררכי העליון רוצה וכששתי הצדדים אוהבים יחסי כוחות במין מהצד הנכון זה מדליק את כולם. אפשר גם להוסיף כשאתה לוקח ולא מרצה זה גורם לי להרגיש נחשקת, סקסית ועוד.
אם הגבר לא מבין את הקונספט של לקחת באסרטיביות בלי להסס ייתכן שהוא פשוט לא בעניין אבל אם אחרי ההסבר הזה את מזהה לו משהו בעיניים. כמו צייד שקולט טרף אולי נפל לו האסימון.
ההצלפות, הפליקים והקשירות הן ביטוי של היכולת של הגבר לכפות את האקט בסיטואציה כמו שהוא רוצה. יצירת חוסר נעימות, כאב, מבוכה ועוד לצד השני ככה שאותו צד לא יתנגד ויקבל את מאזן הכוחות. כל אותם אקטים הם דרך להראות דומיננטיות אבל אם אין בך צורך להיות דומיננטי זה לא ירגיש אמיתי ואותנטי.
יכול להיות מאד שבהתחלה אין צורך בכל הצעצועים האלה וייקח זמן לעבוד על הראש. יש המון דרכים להראות דומיננטיות ושליטה לא בהכרח לפי ״ספר החוקים״ של הבדסמ.
בהצלחה!
לא שולט, לא דאדי, לא נשלט, לא אגרסיבי, לא סדאסיט ולא מזוכיסט.
אז מה אני כן? אני חושב לבסוף מצאתי את התשובה.
אני דומיננטי. אני לוקח באסרטיביות ומוביל.
אני לא אעשה ממך הילדה שלי, לא אתן לך עונשים לשם העונש, כנראה שלא אצליף בך, לא אגרום לך לכאב לשם הכאב ואין צורך בלקרוא לי אדוני, לא תיהיי שפחה, לא 24/7 ולא אהיה לנו קשר שבו אשתלט לך על החיים או אכנס לנימי נשמתך.
דומיננטי אומר (בין היתר) שאת תרצי לעשות דברים בגלל שאני רוצה. לא מתוך דין ודברים אלא מתוך כניעה בתת מודע והבנת מאזן הכוחות. דרך כריזמה, אסרטיביות, בטחון עצמי ושקט פנימי.
דומיננטי זה האדם הזה בחדר שישכנע אותך ללכת לסרט אפילו שאת בכלל לא רצית אבל משהו בו סוחף וסמכותי ורק מעצם העבודה שהוא אומר לך ״בואי הולכים״ כל ספק שהיה לך נמס בשנייה ואת פשוט הולכת (ונהנית כמובן!).
דומיננטי גורם לך לרצות להיות לידו ויש לו הילה לא ברורה שמושכת ומרגיעה אותך, רצון לרצות אותו ולזכות בחיבתו.
אמרו לי שיש לי דומיננטיות טבעית. אני נוטה להסכים משום שאני לא משחק, אני לא שם עליי מסיכה והופך לדמות. אני מתחבר לפנימיות שבי, לצד הזה שמוביל סוחף ודומיננטי.
חלק מהתובנה שלי הגיע מפורנו דווקא. יש שחקן פורנו (אני סטרייט אבל אוהב גברים שמזיינים טוב) שמזכיר לי את הדימיון שלי ומה שאני הייתי עושה. נראה שהוא לא ״משחק״ ויש לו דומינטיות טבעית בכל סט. מי שלא מכיר חפשו על Rocco Sifredi. במיוחד הסצינות עם Angela White ו Riley Reid

