.

אני מניח שחלקכם שמעתם על red pill, אינסלים ומיזוגניה. אולי גם שמעתם שגברי דור z מאמינים בזה הרבה יותר מהדור קודם שזה לכאורה מוזר כי עם הזמן החברה שלנו נהיית יותר ליברלית וכלפי נשים בפרט.

אם הייתי גבר צעיר בשנות ה20 לחיי אני יכול לראות את עצמי נופל לגלולה האדומה.

הדור הזה גדל עם סמארטפונים ורשתות חברתיות. הוא גדל כאשר בשנים הקריטיות לעיצוב הקשרים החברתיים שלהם הם היו בסגרים של הקורונה. זה דור שהכרויות הן דרך האינטרנט ואפליקציות. 

זה דור של גברים צעירים אבודים. 

בתור גבר (וצעיר בפרט) אתה שקוף ברשת. אתה כלום. אתה לא מעניין. אתה 1 ממיליון. בעוד שנשים טובעות בתשומת לב גברים פשוט שקופים. שזה הרבה יותר נורא מסירוב. תחשבו שאתם צועקים באמצע הרחוב ואף אחד אפילו לא מסתכל. גבר ייזכור מחמאה שהוא קיבל מאשה גם עשר שנים אחרי בשביל אשה זה עוד יום חמישי. גבר יגיד שהוא במצוקה ואף לא יבוא. הרשת אכזרית מאד לגברים. 

כשאתה צמא לתשומת לב, להכרה, למקום ואתה לא מקבל אותה כי אתה שקוף אתה הולך לכל מי שמוכן לקבל אותך. זה לא משנה אם המסרים של מי שמקבל אותך הם רעילים, מביכים או הזויים. מביאים לך תשומת לב אומרים לך "אתה בסדר, אני רואה אותך". מכאן קנו אותך וככה כל המשפיענים הצליחו להכניס את הred pill לצעירים. נשים לא שמות עליכם, אנחנו כן. זה כמו שכנופיות מגייסות ילדים אבודים ושקופים מהרחוב. אם אף אחד לא רואה אותך אתה תלך עם הראשון שכן.

עודף המבחר והFOMO מאפשר לנשים "לדייק" את עצמן (שונא את המילה לדייק). שזה לא משהו נשי, זה משהו של בני אדם וכולם עושים את זה. כשאתם בוחרים עגבניות בסופר אתם מפשפשים ובוחרים את ההכי יפות. אתם "מדייקים" את עצמכן. אבל הדיוק הזה בהנתן מבחר אינסופי יוצר בעיות לכאן ולכאן. נשים לא מפסיקות לדייק לאינסוף וגברים אף פעם לא מספיק. 

אין לי אלא לרחם על הגברים הצעירים בשלבי עיצוב האישיות והגבריות שלהם שבו רוב התקשורת החברתית היא דרך האינטרנט והם פשוט שקופים.