.

למה אנחנו מתייחסים כל כך בזלזול לערך של זמן ולא דורשים אותו בחזרה כאשר מבזבזים לנו אותו אלא מסתפקים בהתנצלות?

נגיד קבעתם פגישה עם חבר והוא איחר לכם בשעה הוא יכול להגיד: ״מתנצל לא שמתי לב לשעה״. כאן בדרך כלל ייגמר הדיון לא? אבל בואו נחשוב על זה בצורה אחרת:

חבר גונב ממכם 1,000 שקל. האם תסתפקו בהתנצלות או שבנוסף לכך תדרשו גם את הכסף בחזרה?

ויש גם את תחום הביניים: עבודה. חבר לעבודה איחר למשמרת ובגלל זה היה לכם יותר עבודה. האם תסתפקו בהתנצלות או שתבקשו מהחבר שבנוסף הוא יהיה במקומכם יותר עבודה בזמן אחר כדי שתיהיו שווים? אני מניח שהדיעות יהיו חלוקות.

לעומת זאת עם זמן? אנחנו לא דורשים זמן בחזרה. שזה אירוני כי זמן זה המצב הכי יקר והחשוב שיש לנו. אני מניח שבגלל שזמן הוא אבסטרקטי ולא כמו כסף או עבודה קשה ״להחזיר״ זמן אבל זה בהחלט אפשרי זה רק לא נהוג משום מה.

כשמישהו מבזבז לי את הזמן עומד לי על קצה הלשון: ״ההתנצלות שלך מתקבלת אבל זה לא מספיק אני דורש את הזמן שלי בחזרה. תעשה במקומי ככה וככה כדי לפצות על הזמן האבוד שלי״