.

לא, זה לא מה שאתם חושבים. תורידו את היד מהזין.

בפנטזיית כלא שלי אני חי את החלום. יושב בתא שלי, קורא ספרים, דופק שנצים. מידי פעם עובד קצת בכלא אבל בסך הכל לא עושה כלום. דואגים לי לאכול, בגדים, הכל. 0 אחריות, 0 (כמעט 0) משימות. מדהים! (במיוחד אם תסתכלו על בתי כלא במדינות מפותחות זה די צימר).

שזה אנלוגי במידה מסוימת לפנטזיית אונס (שזה מצחיק כי פנטזיית כלא הולך עם אונס אבל זה לא הנקודה).

חלק מהעניין בפנטזיית אונס זה הבושה והאשמה שמוסרת ממך. הסקס היה כפוי, ״אני בסך הכל אשה תמימה שגבר חתיך ואסרטיבי כפה עליו את רצונו בצורה שמאד מענגת אותי״. זה לא באשמתך, הצד השני אשם. מכאן פנטזיית האונס.

זה אותו הדבר עם פנטזיית כלא. אני לא עצלן. אני לא מתחמק מאחריות. אני לא מתנתק בכוונה. אבל כפו עליי לשבת בכלא. מה אני אעשה? זה לא בחירה שלי.