|
|
|
סושי זו הארוחה המועדפת עליי, אין לי ספק שהוא יהיה טעים יותר מסודר על גופו של נשלט עירום ואזוק, כשכל הרטבים זולגים על גבו וישבנו ואני משתמשת במקלות האוכל יותר לצורך נעיצה ושריטה מאשר לאכילה עצמה.
תמונת AI צנועה להמחשה כי הוא לא הסכים לתפנית נועזת יותר 🤷
הנשלט המסור שלי הוא טיפוס די מופנם, אינו חושש מפומביות, ניוש ועירום במיוחד שיודע כמה זה מדבר אליי אך פחות מתחבר לעודף תשומת לב. כך שימי הולדת וחגיגות סביב העניין הוא נושא רגיש מעט ולמרות זאת, להפתעתי, הביע רצון ובקשה אישית לחגוג אותו ביחד איתי ועם בן זוגי.
הוא כבר תקופה במילואים אבל הנה, שוב הסתדרו לנו הכוכבים ואחרי שסגר שבת הבטיחו לו סופ"ש ארוך שמתחיל באמצע השבוע, ממש יום לפני. מושלם עבורי, היות והרעיון לחגיגות מסתובב אצלי בראש, כבר חודשים.
היה ברור לי שאנחנו עושים חוויה בחדר תענוגות, חדר בדס"מ ייעודי. אך החיים קורים ולרגע כבר חשבנו שהמלחמה מתחדשת ואנו חוזרים לכל ההגבלות ובטח שכל היציאות הביתה מבוטלות. אז חשבנו והרגע עבר, הרגע הזה גרם לארגון פזיז ונמהר, תחושת לחץ קלה כי היה לי חשוב, שהכל יהיה מושלם.
לאחר מספר שינויים של הרגע האחרון, אילתורים והנחיות ברורות אך עמומות בו בזמן הוא הגיע לחדר ביחד עם א' שאסף בדרך. החדר כבר היה מוכן, בן זוגי עזר לי לארגן הכל, ג' קוזי עם בועות, אוכל מוצג בצלחות, מזכן, מוזיקת רקע ומלאי הכלים שלנו מסודרים בשורה יפה על המיטה.
ראשית הם קיבלו הוראה להתפשט ולהיכנס איתנו לג'קוזי החם, לשבת רגע, להירגע, לשטוף מעצמנו את כל חוויות היום ולהיכנס לאווירה של כייף והנאה. התחנה השניה הייתה לשבת ליד השולחן, אני ובן זוגי על הספה והם על הרצפה, לשתות ולאכול מעט, אך לא להתמלא עד אין מקום.
התחנה השלישית שלו הייתה לעלות על ספסל ייעודי להצלפות, לא היו מחוברים אליו אזיקים אז השתמשים בשלי, הורודים. הזמנתי אותם במיוחד בצבע הורוד, צבע חביב עליי ונפלא לניוש. עם כיתובים ייעודיים, kinnert's toy באזיקי הידיים ו - good boy באזיקי הרגליים.
קשרתי לו גם את העיניים והתחלתי לתופף על ישבנו עם סרגל ומגוון מקלות במבוק, כמה שאני אוהבת אותם ואת התחושות השונות שניתן ליצור איתם. עברתי לפלוגרים מהקל אל הכבד, זמש, עור רך, חבלים ואחד מעור עבה וקשוח במיוחד.
סיימנו עם חדירה של סטראפון, הדילדו שמחובר לרתמה הוא בצבע ורוד פוקסיה ויש לו מלא פונקציות של רטט להגברת התחושה והבעלות שלי עליו. והגניחות השקטות שלו לנוכח התנועות והדחיפות שלי היו פריסלס.
כמובן לא ויתרתי על גלגל הכאב, חרטתי על ישבנו והקזתי מעט דם במהלך ההצלפות כך שבסיום הסשן הובלתי אותו למקלחון השקוף בו אזקתי אותו לקיר (עם הכנה מתחשבת של המקום) ושטפתי אותו עם הדוש, כמו בסרטים, במים קרים (לא היה מתוכנן, המים החמים נגמרו אז זה היה עוד סשן בפני עצמו.
היום הולדת עוד לא נגמר ולפוסט הזה המשך יבוא... בינתיים תספרו לי איפה משיגים ספסל עינויים כזה הביתה, עדיף מתקפל.
אני לא טיפוס של בוקר,
לפני שעה שמונה לא תתפסו אותי ערה.
למה? כי אני יכולה.
היום, באופן חריג לא הייתה לי ברירה,
אז להעלת המורל העצמי זכיתם בטעימה
מעוד חוויה נפלאה 💗
שווה לעקוב.
