על קו התפר

אמבטיה גדולה לזוג עם בועות ושמנים, נרות לאווירה,  כוסות יין (אני מעדיפה רוזה) לצד שני נשלטים שדואגים לכל צרכינו, פילינג לגוף, עיסוי קרקפת, סירוק שיער, מזיגת יין והגשת פינוקים.

תמונת AI להמחשה

אני יושבת על החמור בכלוב הגדול. הנשלט שלי על הרצפה מתחתי מעסה את כפות רגליי, רגל אחת בידיו ורגל שניה מונחת עליו. החמור גבוה ואני לשם שינוי מתבוננת מסביבי ועל המתרחש מלמעלה. אני מתבוננת במבלים בשקט, בתחושת שלווה והסשן בראש שלי לאט לאט נבנה.

אני מבקשת מהנשלט שלי להביא לי את התיק והנרות. הוא מניח אותו לידי ואני מתחילה להוציא ממנו כלים, אחד אחד, תפקידו להניח אותם בצורה מסודרת על השולחן ליד. אני מוציאה שני פלוגרים, ספנקר, סרגל, במבוק, מחבט עץ וגלגל כאב. מוודא שהוא מדליק שני נרות עבורי.

מושיטה לו יד והוא עוזר לי לרדת מהחמור באלגנטיות. הוא תופס את מקומו בתנוחת ר' על החמור, אני מתקנת את המנח שלו, מבליטה את ישבנו, מיישרת את ידיו. הנרות עוד לא מספיק חמים, אני מצמידה את שתי הלהבות והשעווה מתחילה לזלוג על גופו. אני לא ממהרת לשום מקום, רוצה שהוא ירגיש את החום עוטף אותו. יודעת מה עוד מצפה לו.

כשהשעווה מתקשה אני עוברת לכלים, לסרגל, לפלוגר, הבמבוק שאני כל כך אוהבת. את מחבטי העץ הוא טרם ניסה אבל גם זה תיכף יקרה. הלהבות דולקות והשעווה הנוזלית מצטברת, אני מניחה את הכלים בצד וכשישבנו חם ונקי משעווה הקודמת אני שופכת עליו את כל השעווה בתנועה חדה ומהירה. אני יודעת שזה תפס אותו לא מוכן, שזה מאוד חם ומחייכת לעצמי. משחקי החום והקור, לזה הוא הכי מתחבר.

אני מניחה את הנרות בצד, ממתינה רגע וחוזרת לכלים, הפעם למחבט עץ ומתחילה לאט לאט, הוא עוד לא רגיל לכלי הזה, הוא כואב. הנשלט שלי מתקפל אבל מהר מאוד חוזר לעמוד, הוא עקשן ועד שלא אומר די ימשיך לקום. אני זוממת לפצוע את עורו עם גלגל כאב, מן שריטות דקות על ישבנו ואז לטפטף על כל הטוב הזה שעווה. תכנית קצת זדונית, קצת אכזרית אבל בא לי להיות הפעם יצירתית. מסתובבת לשולחן, אין גלגל כאב. מסתכלת מסביב, עושה סריקה מהירה על הרצפה, נראה שהוא נלקח כששקעתי בסשן.

לעזעזל, מחטטת בתיק במהירות ושולפת אחד אחר, הוא כפול ופחות נוח למטרה הזו, הוא גם מתפרק לי ביד. אני לא מוותרת ומנסה מחדש. זה לא נותן לי את האפקט שרציתי אבל אני ממשיכה בסשן. בינתיים נכנס אדם לא מוכר למרחב שלנו. אני מסמנת לו לזוז, אני עם הפלוגר ביד ולא מעוניינת לסשן אנשים זרים ללא הסכמתם. הוא מתעקש להישאר, ניגשת אליו חברה שהייתה עדה לסיטואציה, משוחחת איתו והוא עדיין שם, לא מרפה. אני מתייאשת, לא מגיע לנו לא לסיים את הסשן. לוקחת את הפלוגר ומנסה לתמרן, לא נוח לי. מסמנת לו שוב לזוז, אומרת לו שהוא צריך לצאת החוצה, זה לא לעניין. הוא ניגש אליי ומבקש ממני לראות שטר קניין של המקום כשרואה שאני פשוט לא מגיבה, שואל אותי, את מוכנה להפסיק להיות כלבה? אני רגע בהלם, נושמת עמוק. הוא לוקח את תיק הכלים שלו מאיזו פינה ויוצא בסערה. אני מסיימת את הסשן בכמה הצלפות, כמה ליטופים וגירוד השעווה מגופו ומורידה את הנשלט לרגליי, לאפטרקייר.

הנשלט שלי עדיין מרחף, לא מודע למתרחש, מחבק חזק את רגליי בזמן שאני עומדת מעליו. אבל הפעם לא עם תחושת סיפוק וחיוך. אני מוצפת בשלל רגשות של הלם והשפלה, זו הייתה נחיתה מדיי חזקה, דמעות זולגות על לחיי. חברה ניגשת אליי ומציעה לי שתייה קלה, מים או שוט, אני מחייכת אליה ואומרת שאני בסדר. אני אוספת את עצמי, מנגבת את הדמעות ומקימה את הנשלט על הרגליים. מבקשת ממנו להחזיר את הכלים לתיק ולבדוק  מסביב אולי פספסתי את הגלגל כאב. 

את גלגל הכאב לא מצאנו.

יש לנו כמה חברים טובים בקהילה שיוצרים כלים איכותיים למטרת אימפקט. אחד מהם מכין ספנקרים מעץ, יפהפיים מבחינה אסטתית וקשוחים במיוחד בסשן.

לפני תקופה הוא הראה לנו כלים חדשים שיצר, חלקם רחבים יותר או צרים, חלקם ארוכים יותר או קצרים, צבעים ועיטורים שונים ואפילו מרופדים. בן זוגי ערך ניסוי כלים על ישבני בחיוך זדוני אבל אני נדלקתי על זוג, זוג מחבטי עץ שחורים, קלים במשקל ואלגנטיים.

ביום ראשון חזרנו לשגרה ונשאבתי לטרדות החיים, רציתי להזמין עבורי אבל זה פשוט פרח מזכרוני, עד שפתאם נתקלתי באחת הפסקות הקצרות בהן אני גוללת בפוסטים בפרסום מכירה של החתיכים.

מייד אמרתי, גם אני רוצה ושלחתי לו הודעה. הראתי לו את הצורה והצבע וביקשתי ממנו הטבעה של טיגריס המקועקע על גופי המסמל את שנת הלידה הסינית שלי ובעל משמעות נוספת עבורי.

התוצאה יצאה הרבה מעבר לכל דמיון או ציפייה שהייתה לי והאפקט שלהם בסשנים מרהיב עוד יותר.

ביקשתי מהגורה לשלוח לי תמונה של הישבן שלה לאיזה פוסט שמסתובב לי בראש כבר זמן מה, היא טענה שלא יוצא לה טוב בתמונות אז צילמתי בעצמי כמה רגעים אחרי הופעה שלה על הבמה בפמדום.

לא יודעת מה אתם חושבים אבל לדעתי הוא יצא מעולה אפילו שלא אני השארתי עליו את הסימנים. לא נורא, מזל שיש סדום להשלמת פערים 😈

ביום שישי ביקשתי מהנשלט שלי להקדים בשעתיים מהרגיל, להחנות ולהיכנס לדירה ולא להמתין בחוץ כפי שרגיל. תכננתי לנו ארוחת ערב משותפת אבל לא טרחתי לספק הסברים. הוא כבר ידע הכל ברגע המתאים.

הכנתי פסטה ברוטב רוזה עם קוביות סלומון וסלט ירקות טרי ולבשתי על עצמי שמלת אוברסייז ללא בגדים תחתונים. כשהוא הגיע הוא קיבל הנחיה להתפשט קודם כל והתיישבתי עם בן זוגי על הספה כשהוא על הרצפה מעסה את כפות רגליי. בן זוגי נשען על הכרית ואני שכובה עליו עם הגב עליו מתפנקת  מעיסוי רגליים מדויק כשהוא כל פעם מושך את השמלה שלי עוד קצת מעלה וחושף את מערומי בפניו. 

אני נותנת לנשלט הוראה לעבור על ארבע, מתקרבת לקצה הספה ופותחת את הרגליים. הוא לא זקוק להסברים, ניגש ללקק אותי בהתלהבות ואני מתחילה לנוע בחוסר שקט מהנאה ולהתחכך בגופו של בן זוגי שנהנה מההופעה. לאחר מספר דקות אני מסתובבת לכיוונו של בן זוגי על ארבע מרימה את השמלה ונותנת לנשלט הוראה להמשיך. בזמן שהוא מלקק לי את כל החורים אני מוצצת את הזין היפה של בן זוגי, נוהמת וגונחת תוך כדי.

אני מסתובבת לכיוון הנשלט ותופסת אותו בשיערו, מובילה אותו על ארבע לצד הספה לכיוון הזקפה של בן זוגי. הוא שוב מבין ללא מילים ומתחיל למצוץ את הזין שלו, כשאני מסירה מעצמי את השמלה ונשענת עליו על מנת שירגיש על גבו את גופי.

אנחנו משנים תנוחה מחדש כך שהנשלט שוכב על גבו ואני עומדת מעליו פניו על ארבע. הוא מלקק לי את הדגדגן בזמן שבן זוגי חודר אליי בדוגי ומזיין אותי. אני גונחת בקול רם, תחושת המלאות והעונג מכל כיוון מציפה אותי ואני תופסת חזק בזין ובביצים של הנשלט, אין לי צורך להניע את היד. הזקפה שלו מתקשה ופועמת רק מהמגע שלי והוא גומר יחסית מהר אך לא מפסיק לענג אותי מתחתי עד שאני ובן זוגי גומרים בזיקוקים.

אנחנו מתאוששים רגע ואני מצהירה שאני רעבה, כולם קמים להתחיל לארגן, לחמם את האוכל ולערוך את השולחן לארוחת הערב.

תמונת AI להמחשה כי שכחתי לצלם את הפסטה שהכנתי.

מתחביביי להציק לגורה שלי 😈

אנחנו מעבירים את השבת בעצלתיים. הוא עם הפלאפון במיטה, אני מגיעה ונשכבת עליו עירומה. הוא מחייך ושואל אותי, מה? אני מבקשת "עונש" שהפך לשם קוד ל"אני הולך לזיין אותך".

כמה שהוא אוהב למשוך את הזמן, להתגרות ולגרום לי לבקש עוד ועוד ולהתרטב מחרמנות תוך כדי. הוא עונה לי שמגיע לי עונש של הצלפות, אני מייד עונה כן! כן! ואז תזיין אותי בבקשה. הוא מתעקש שמגיע לי עונש אחד בלבד, לא שניים. אני לא מוותרת, מבקשת שוב ומוסיפה חבלים לחבילה, מזמן לא זיינת אותי קשורה. הוא צוחק ומסכים ואני רצה לסלון להוציא את כל הדברים מהתיק של הכלים.

אני חוזרת למיטה עם חבלים, פלוגר ועם הספנקר החדש שקניתי לו ליום הולדת בהזמנה אישית עם הטבעה של עוגן ונשכבת על המיטה על הבטן. הוא קושר את ידיי כך שאני מרותקת למיטה ומתחיל להצליף בישבני עם הפלוגר. מתחיל לאט ומגביר את הקצב, אני נאנחת, גונחת, לפעמים גם משחררת צעקה, אני קשורה כך שאין לי באמת לאן לברוח, לזוז, או אפילו להתגלגל. כשהתחת שלי מספיק חם הוא זורק את הכלים הצידה, מקפל את רגליי ומזיין אותי.

במוצאי שבת עברנו לדירתו, הוא במחשב בעיסוקיו ואני בחדר שינה שוכבת על הבטן לרוחב המיטה עם סדרה בנטפליקס ברקע, כותבת טיוטות של פוסטים לבלוג. הוא מגיע לחדר השינה, מתמקם בין רגליי בלי מילה. אני מצחקקת כי יודעת מה זומם. הוא מסיט את התחתון המיותר שעל ישבני הצידה וחודר אליי בתנועה חדה, הוא יודע שעבורו אני תמיד מוכנה.

לאחר מכן, לא שוכח לזרוק לי הערה שהוא מציע לי לישון על הבטן בלילה על מנת שלא יצטרך להפוך אותי תוך כדי שינה 😈

בפמדום האחרון שהתקיים ממש לפני יומיים מצאתי את עצמי בסביבות שתיים עשרה וחצי בלילה יושבת על אחד הספסלים ממש בכניסה. זו השעה בה הפמדום עדיין מתקיים אך הכניסה מותרת לכל המשתתפים, גם לאלו המגיעים למסיבת ההמשך, שולטים, בדס"מים וונילים סקרנים.

כבר היינו מספר שעות במסיבה, המינגלינג, הסשנים ואפילו ארוחת ערב מאוחרת כבר היו מאחורינו. הגורה מצאה אותי יושבת על הספסל לצד נשלט סיני שניסה לנהל איתי שיחה באנגלית שבורה. היא לא התייחסה והתיישבה לרגליי והניחה את ראשה עליי. הנשלט שלי הצטרף לצידה כמעט מייד וכשביקשתי ממנו להזמין לי את המשקה הקבוע, שלברמנית הוא רק אומר "זה בשביל כנרת", הוא ענה לי שבדיוק חשב בעצמו על כך. הוא חזר במהרה עם המשקה והתיישב בחזרה על הרצפה לצידי, מניח עליי את ראשי.

וכך ישבתי בכניסה למועדון, כשהגורה על הרצפה מתחתיי, מניחה את ראשי בין ברכיי והנשלט המסור שלי לצידי כמעט מחכה אותה. אני מחזיקה את המשקה ביד אחת, עם היד השניה מלטפת את ראשה ואת ראשו לסירוגין ומחייכת לכל החברים שחולפים מולי ולכל העוברים והשבים הסקרנים וחושבת שזכיתי לאפטר קייר בעצמי. 

מאז שעברתי להתגורר לבד אנחנו נוהגים לבלות את סופי השבוע ביחד בדירתי. בן זוגי אינו אורח, יש לו מפתח והוא יותר ממוזמן להגיע בכל זמן שנוח לו, תמיד יש עבורו מקום. לארח לעומת זאת, בטח ללינה, עוד לא באמת יצא לי כי הדירה קטנה, יש בה חדר שינה אחד בלבד וגם הוא ללא דלת. למען האמת אפילו חנוכת בית לא הייתה כי רגע אחרי שעברתי התחילה המלחמה.

חבר טוב שלנו חיפש חדר בתל אביב לסופ"ש, היה זקוק לקצת אוויר לנשימה מהשגרה והצענו לו לבלות את הסופ"ש איתנו ולהישאר בדירתו של בן זוגי כי ממילא היא ריקה ובמזג אוויר טוב גם במרחק של הליכה. מסיבות לוגיסטיות יצא שבסוף כולנו חזרנו לשבת לאותה הדירה והצעתי לו בלילה, או יותר מדויק לפנות בוקר, את הספה.

במהלך השבת אנחנו מתעוררים מאוחר, בצהריים או אפילו מעט אחרי, אני מכינה ארוחת בוקר מפנקת כשאני עירומה ואנחנו מעבירים את היום בעצלתיים במנוחה, צפייה בנטפליקס ובסקס. לא חשבתי לרגע שהשבת הזאת תהיה שונה, אז מה שאנחנו לא לבד?

התעוררתי מוקדם, חרמנית מהרגיל רק מהידיעה שאפשר לשמוע ולנחש בקלות מה אנחנו עושים במיטה, רק קיר גבס דק מפריד בין המיטה לספה. הערתי את בן זוגי במציצה לזקפת הבוקר הנאה שלו וביקשתי ממנו לזיין אותי. אין דבר שאני אוהבת יותר מסקס, מנומנם, שהוא חודר אליי כשהראש עוד בערפל, חצי יושן. יש משהו שונה בעוצמה, בתחושה וביכולת לשחרר את כל טרדות החיים כשעוד לא לגמרי ערים ולהיות ברגע הזה באמת. האורח ככל הנראה ישן, אולי התעורר ונשאר על הספה להתחרמן מההאזנה למתרחש מעבר לקיר? בכל מקרה הוא לא אמר דבר.

אחר הצהריים הוא הציע לנו לצפות ביחד בסרט, הזמנו אותו בכייף להצטרף אלינו למיטה כי הטלויזיה בחדר שינה. אני ובן זוגי כהרגלנו, לא בדיוק לבשנו בגדים והוא נשכב לבוש כולו לצידנו על המצעים. בחרתי סרט מתח ופעולה עם גל גדות ונשכבתי על הצד כשאני מצמידה את ישבני למפשעה של בן זוגי בתנוחת כפיות. אין צורך בזמן רב לתגובה שמגיעה, הוא לוחש לי באוזן שהוא הולך להעניש אותי על כך. אני מרגישה את הזקפה הקשה שלו ומחייכת לעצמי, לא באמת אכפת לנו מהסרט או מהאורח שבמרחק נגיעה, הפומביות הזאת, הידיעה שמישהו צופה בנו ויכול להושיט יד ולגעת רק מדליקה אותנו יותר. בן זוגי מסובב אותי על ארבע ומזיין אותי לעיניי האורח בזמן שהוא משמיע קולות התלהבות, מספר לי כמה אני מדהימה ומלטף לי את היד. הסרט ממשיך להתנגן ברקע ושום דבר אחר אינו קיים מלבד הסצינה המתרחשת בחדר שינה שלנו, אנחות העונג שלי, צליל מפגש הגופים וקריאות התפלאות של האורח שצופה בנו ממרחק של סנטימטרים. גמרנו לפני הסרט, האורח נותר לבוש וחרמן אך זו הייתה בחירה שלו, אף אחד לא אמר לו לא 😈

אני לא זוכרת מתי הייתי בחופשה בפעם האחרונה, אבל החלטתי שאני חייבת רגע של ברייק מהחיים ומהעבודה ללא תכניות ומטלות.

גיליתי פינה מהממת מול הבית שלי, 

שאני כל כך הולכת לאמץ לפתיחת הסופ"שים שלי.