הבראטית שהחליפה משמרת במיוחד בשבילי, בשביל שתוכל לישון לילה איתי, כהרגלה מנסה להתגרות בי. וכשאני מציינת שהתיק עם הכלים נמצא ממש לידי, היא עונה לי "את לא מפחידה אותי".
אני שולפת מהתיק רולר של ניילון נצמד והיא מסירה את כל הבגדים, אני לעומתה נשארת לבושה לגמרי. ובזמן שהיא נשענת על המיטה עם הישבן כלפי מעלה אני עוטפת אותה בניילון נצמד מסביב אשר מונעת כל תזוזה ממנה. הישבן הסקסי שלה, הוא מראה מלבלב ביותר והידיעה שהוא נמצא לרשותי בלבד מספקת מאוד.
אני מחליפה בין הכלים, פלוגרים שונים, ספנקרים וסרגל במבוק החביב עליי. והיא? מצחקקת לה, זורקת הערות מתריסות ומדיי פעם מנסה לברוח הצידה. היא כמובן נופלת על הצד ומתפוצצת מצחוק, אני עוזרת לה לחזור למקומה.
אחרי זמן מה, היא מתחילה לספור את המכות ואני ממשיכה עד שמגיעים למספר גילה פלוס אחד לכבוד היום הולדת המתקרב. אני מחליפה לכלי אחר והספירה מתחילה מחדש, כשבכלי השלישי היא כבר טוענת שחוגגת עשור פחות.
אני עוצרת ונשכבת על המיטה לידה, היא זוחלת אליי לחיבוק ומחליטה להוכיח לי שהיא יכולה להשתחרר מהניילון בעצמה. אני לא מתנגדת, אין לי ספק שהיא יכולה.
ואז אני מושיטה יד לנייד ורואה הודעה שגורמת לנו להתפוצץ מצחוק ולהריץ מלא בדיחות על הסיטואציה.
אופס, את החלון לסגור,
שכחתי.