בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

על קו התפר

זהו מרחב של שליטה דו סטרית.
כאן אני מתמסרת לחבלים ולידיו של בן זוגי ובו בזמן דומיננטית תובענית ופומבית שדורשת משמעת, ציות, סגידה ונוכחות מלאה ללא הבדלי מגדר וזהות.
לפני 15 שעות. יום ראשון, 31 במאי 2026 בשעה 15:14

אנחנו עומדים זה לצד זה בכלוב הגדול ומסשנים. הוא את א' אשר נשענת על חמור ואני את י' אשר עומד על ארבע.

הוא מתחיל בכלים השונים, מנסה ובודק את החדשים על ישבנה ואני מטפטפת שעווה משני נרות על גבו של הנשלט שעומד מתחתיי. י' מתפתל ומקמר את גופו בזמן שאני משחקת עם החום, מקרבת ומרחיקה, מצמידה את הלהבות אחת לשניה שתיזל יותר שעווה ואז פשוט מתיישבת עליו ומונעת ממנו כל תזוזה בזמן שהטיפות זולגות על ישבנו.

הוא בינתיים מחליף בין הכלים השונים, אני מציצה בסשן שלהם מזווית העין ומדיי פעם מושיטה יד ומטפטפת על א' מעט שעווה.

אני עוברת לכלים, הם כבר מונחים על הספסל שלפני. מתמקדת בעיקר בספנקרים השונים, בבמבוקים החדשים ובסרגל על ישבנו הקטן. משאירה את י' במהלך כל הסשן על ארבע, בידיים וברכיים חשופות על הרצפה, מדיי פעם תופסת בחוטיני ומושכת כלפי מעלה.

אני מעיפה מבט בסשן שליד ומעבירה את ציפורניי על גבה ומייד חוזרת לי' ושורטת אותו במהירות. מתיישבת על הספה מאחוריו ומושכת בשיערו כך שהוא מתרומם ונשען עליי, אני מעבירה את ידיי על החזה שלו וצובטת בפטמות. הוא קופץ מעט, אני יודעת שזה מקום רגיש אצלו, מכירה את החולשות שלו. ואז מסובבת אותו לחיבוק, הוא נותר על הרצפה בזמן שמחבק את מותניי.

הם בינתיים מסיימים את הסשן והיא מצטרפת לשבת על הרצפה לצידי, מצמידה את המצח שלה לברך שלי ואני מלטפת את שיערה. לסיום אני מניחה עליו את רגליי, הוא חולץ את נעליי ומעסה את כפות רגליי. 


הסשנים הטובים ביותר מבחינתי, הם כשבן זוגי עומד לצידי ואנחנו מסשנים ביחד או לחוד, את אותו/ה אחד/ת או בנפרד בדינמיקה מושלמת ומותאמת ללא מילים. 

כמו ריקוד זוגי של כלים, צלילים של חבטות, הצלפות, אנקות, מבטי זימה וחיוכים שרק אנחנו מבינים.

 

 

 

לפני 11 יום. יום חמישי, 21 במאי 2026 בשעה 8:29

ר' היא חברה ותיקה ואהובה במיוחד, אני שואלת אותה, מה בא לך? שעווה על הציצי, היא עונה. אני אוספת שני נרות ומבער והולכת איתה ועם הצעצוע שהגיע איתי לכלוב הגדול. מושיבה אותה על חמור. כשהיא לובשת רק תחתון ומתחילה לטפטף לאט לאט, משתמשת בשני הנרות בידיי. מגביהה, מורידה, מקרבת, רגע עוצרת. חוזרת שוב ומנערת את הנר מעט, כך שטיפות קטנות נוחתות על עורה החשוף במהירות. היא עוצמת עיניים, מדיי פעם מקפצת עם צווחה קטנה אבל אינה מסמנת לי להפסיק או להאט לרגע.

הצעצוע מתבונן בבהלה, הוא חושש מכאב, ושואל אותי איך אחרי זה את מורידה את השעווה? בתגובה, אני ממתינה רגע שהשעווה תתייבש עד הסוף ומשחילה את אצבעות ידי מתחתיה. כמה שיותר קרוב לעור והשעווה מתרוממת בחתיכה אחת בצורת שדיה היפים של ר'. חוץ מזה, תמיד אפשר להשתמש בפלוגר או ספנקר, מכה ועוד מכה ואין זכר לשעווה.

א' מגיעה לכלוב לצידי ואני שואלת אותה איפה הייתה כי נעלמה לי משדה הראייה. היא משתפת אותי שלא הרגישה טוב וישבה רגע בצד אבל עכשיו היא כבר בסדר. אני שואלת אותה האם היא יכולה להכיל סשן ומבקשת להביא שרפרף שעמד בכניסה לכלוב.

אני יושבת על הצעצוע והיא מולי על השרפרף. יש לי גישה ישירה לירכיים שלה. אני מעבירה את אצבעותיי על ירכייה החשופות ואז במהירות שורטת אותן לאורכן. היא עוצמת עיניים, פותחת מעט את השפתיים והבעת פניה משדרות עונג צרוף. אני מצליפה עם ידיי על הירכיים, ועל השדיים (שלצערי חנוטים בתוך בגד גוף) שורטת שוב וחוזרת לתת סטירה לפטמה ושוב ושוב, עוד הצלפה, עוד שריטה, עוד סטירה בקצב שהגוף שלה מכתיב לי. את היד השניה אני מצמידה בין רגליים והיא רוכבת עליה, נאנקת וגונחת לצלילי ההצלפות ברקע. 

אני מתבוננת בהבעת פניה ומחייכת. בן זוגי עומד ממש ליד ומחייך גם הוא ואני מבינה איך נראה מהצד המחול המיוחד שנוצר בינינו וזה רק מגביר את הסיפוק שלי מהסשן. אני מורידה לאט הילוך ומושיבה אותה לצד רגליי כשהיא מלמלת שהיא רוצה עוד.  אני עונה שמספיק לעכשיו ואולי נמשיך מאוחר יותר. 

 

 

לפני 13 יום. יום שלישי, 19 במאי 2026 בשעה 10:16

באמצע סשן שעווה משותף עם חברה, מלכה בתחילת דרכה שאני מכירה עוד מהחיים הוניליים ופגשתי במקרה בקהילה, מ' הגיע לומר לי שהולך להביא משהו מהרכב.

אין לי מושג מה, לא הייתי בקשב, גם לא בטוחה למה היה צריך לשתף את המידע הזה דווקא איתי אבל התבוננתי בו ועניתי "על ארבע".

הוא ניסה לומר משהו, שוב אין לי מושג מה, חזרתי על עצמי "על ארבע".

הוא התפשט ונעמד על ארבע לצד הנשלט המסור שלי שנע בחינניות תחת שעווה משלוש נרות בבת אחת. עכשיו הסשן התחלק בין שניהם.

כשסיימנו, חיבקתי אותו ואמרתי לו שהוא משוחרר, נראה שהוא כבר שכח מה רצה כי נשאר במועדון.