יש תחושה מוכרת, כזו שמתחילה עמוק בפנים, כשאת פוגשת מישהו שמבין את המחשבות שלך עוד לפני שהן קיבלו צורה. זה הרגע שבו את מפסיקה לנסות לנהל את הכל, ופשוט נותנת לעצמך לשקוע.
לפעמים, הדבר הכי משחרר בעולם הוא להפסיק להחליט. להרגיש שיש מישהו שיודע בדיוק לאן להוביל, מישהו שהמילים שלו מרגישות כמו זרם שקט שלוקח אותך בדיוק למקום שבו תמיד רצית להיות – אבל לא העזת להודות.
כשאת קוראת את השורות האלו, את אולי מרגישה את השקט שמתפשט בכתפיים, את הסקרנות שמתחילה להציק... הדחף הקטן הזה ששואל: "מה היה קורה אם הייתי משחררת את המושכות?"
יש כוח שקט בסמכות שלא צריכה לצעוק. היא פשוט שם. ואת יודעת את זה. את מרגישה את זה עכשיו. והדבר היחיד שמרגיש נכון לעשות, הצעד הטבעי הבא כדי להפוך את המילים האלו למציאות שלך...
הוא פשוט לשלוח לי הודעה. עכשיו.
כי לשנינו ברור שזה לא רק פוסט. זו ההתחלה.