דברים שלא הצלחתי להגיד

נוֹשֵׂאת שְׁתִיקוֹת כְּמוֹ אֲבָנִים בַּחֵזֶה.

הַלֵּב יוֹדֵעַ לְבַקֵּשׁ מִפְלָט,

אֲבָל הַפֶּה מִתְקַשֶּׁה לְלַמֵּד אוֹתוֹ לְדַבֵּר.

נמאס לי להרגיש לחץ וחרדה

זוֹ לֹא תְּלוּנָה, זֶה תְּפִלָּה.

כָּל נְשִׁימָה מַזְכִּירָה לִי

כַּמָּה קָשֶׁה לְהַחֲזִיק עוֹלָם שָׁלֵם בְּתוֹךְ עַצְמִי.

קָשֶׁה לִי לְהִתְמוֹדֵד עִם רִבּוּי הַצְּלָלִים,

כָּל דָּבָר מַגִּיעַ כְּמוֹ גַּל שֶׁאֵין לוֹ חוֹף.

קָשֶׁה לִי לִפְרֹק

כִּי הַפְּרִיקָה מַשְׁמָעָהּ לְהוֹדוֹת שֶׁנִּשְׁבַּרְתִּי.

וְהַכֹּבֶד הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם

קָשֶׁה לִי לְהַרְגִּישׁ

שֶׁאֲנִי צְרִיכָה אוֹתָךְ,

וְאַתְּ אֵינֵךְ זְמִינָה תמּיִד

כִּי צֹרֶךְ הוּא חֲשִׂיפָה,

וַחֲשִׂיפָה מַשְׁאִירָה אֶת הַלֵּב עֵירֹם.

וַאֲנִי עוֹמֶדֶת שָׁם,

מְקַוָּה שֶׁיִּרְאוּ

גַּם כְּשֶׁאֵין מִי שֶׁמַּגִּיעַ.