תמיד הייתה לי מחשבה בראש שהגבר שאכיר, אתקדם איתו, אתן לו לגעת בי, אחשוף בפניו את הלב שלי
יהיה הגבר שגם אביא איתו ילדים.
הגבר שאיתו אני אעמוד מול אתגרי החיים, הגבר שבשבילו אעשה הכל והוא בשבילי.
כן, זה גרם לי לחיות במין אשליה, שאני "נסיכת עולם" שהנסיך שלה מחכה לה מעבר לפינה.
לפני שנה התעוררתי מהחלום המתוק הזה
אחרי דייט (בפעם הראשונה בחיים) עם מישהו שאגב היה נסיך ברמות, אבל לא התאים.
ואחריו עוד שלושה גברים שהיה רק שיח התחלתי והיה ברור לי שזה לא זה, אפילו לא היה דייט אבל הבנתי כבר בההתחלה שזה לא הכיוון.
הבנתי שזה לא יהיה כזה קל, שאני לא פשוט אתקל באהבת חיי ויהיו גברים לא נכונים.
הם יכולים להיות גברים מדהימים ואיכותיים אבל הם לא נכונים לי, כי בסוף יש רק אחד שיהיה נכון לי.
אני מרגישה שכל עוד אני יכולה לחכות עם זה עד שאבשיל עוד קצת, ואתבגר אפילו יותר אני אחכה.
אני רוצה להגיע לזה הכי שלמה בגוף ובנפש,
שגם אם יגיע שיברון לב מאהבה הוא יגיע כשאהיה קצת יותר מוכנה לספוג אותו ולהתמודד איתו.
השאלה המתבקשת: "אז מה לעזעזל את עושה פה??"
זה כבר נושא לפוסט אחר.
מעניין אותי מה אהיה בשבילו כשיגיע: נסיכה או נשלטת, או שבכלל אהיה הנסיכה הנשלטת שלו😉