לפני חודש. יום שישי, 19 ביוני 2026 בשעה 2:35
החלטנו אתמול על לילה בית.
אחריי שבוע עמוס של בילויים ועיסוקים.
הגעתי לאהובי ,
הבית מואר בנרות ויין על השולחן
אחריי מעשים כאלו ואחרים
(מלאאאאא 😈) עברנו מתישהו לחדר להמשיך
חושבת שכל המושב שלו שמע אותי.
על הבוקר הייתי צריכה לצאת יחסית מוקדם
אז בצורה הגיונית לחלוטין נצמדתי לקבל מנת בוקר.
הידיים של אהובי גם מתוך שינה חזקות
משוטטות והממ מכפכפות
אני: "בסוף יקראו לרווחה מהרעשים שלנו"
האיש שלי : " למה? הם רוצים לבוא לעזור לי?"
בנימה מחייכת זאת סופרת שעות לערב
מיילאב
עדיין הגוף בוער בי מבפנים ומבחוץ
שלך
תמיד

