אני יודע שאני כבר לא צעיר. הגוף מזכיר לי את זה לפעמים, וגם העיניים של אחרים, שחושבים שהגיל אומר משהו על מה שאני יכול או לא יכול לתת. אבל אני יודע את האמת. אני יודע כמה יש בי, כמה אני יכול לתת – נפשית, רגשית, וגופנית.
שנים של ניסיון חידדו אותי, עיצבו אותי, הפכו אותי למה שאני היום. אני לא מחפש להוכיח, לא מתלהב מהצורך להרשים. אני יציב, בטוח בעצמי, יודע לקרוא אנשים, להבין צרכים, להוביל מתוך הכרה עמוקה ולא מתוך אגו. אני יודע לתת מקום, להחזיק, לחדור לא רק לגוף אלא גם לנפש.
רגשית, אני נוכח. אני לא משחק משחקים, לא מבזבז זמן על שטויות. אני רואה מעבר למילים, מבין שתשוקה אמיתית נבנית על אמון, על חיבור עמוק. אני יודע ליצור את הביטחון שמאפשר שחרור אמיתי.
וגופנית? אני אולי לא נער, אבל הניסיון שלי הוא היתרון הכי גדול שלי. אני יודע איך לגעת, איך להוביל, איך לקחת ולהעניק. אני לא מתבסס רק על כוח, אלא על שליטה אמיתית – כזו שבאה מבפנים, מהבנה, מהחיבור לרצון ולצורך.
אז כן, השנים עברו, אבל הן רק חידדו אותי. מי שתדע לראות את זה, מי שתוכל להכיל את העוצמה שבאה עם ניסיון אמיתי – תדע שהיא נפלה לידיים הכי טובות שהיא יכלה לבקש.