זה התחיל במקרה והפך להיות למשהו שהוא רק שלנו. סיפור שהפך להיות חלק אינטימי ומתוק ביחסים שלי עם אהובי. משהו שרק אנחנו מבינים, רק אנחנו מרגישים.
אחד הגברים איתם שוחחתי לא רצה אותו בחדר. בד"כ הייתי מסיימת פה אבל הוא הציע כל מיני דברים שממש בא לי עליהם והחלטתי להתקדם. לא ידענו איך זה יעבוד בפועל אבל התחלתי להתרגש מהרעיון של לכלוא את אהובי בזמן שאני מבלה עם אחרים. הרעיון של כלא קסם לי, כמובן שיכולתי פשוט לתת לו להמתין בלובי של המלון או במכונית או לשלוח אותו למשהו אבל זכרונות מאוז גרמו לי להתלהט.
הגענו מוקדם כדי לבחון את האפשרויות ולשמחתי בחדר היה ארון גדול עם דלת רפפה דרכה ניתן היה לצפות על המיטה. בינגו! התחלתי לחשוב בקול רם האם לאפשר לו שם כסא? האם הוא צריך להיות ערום? אולי קשור? בסוף החלטתי ברוב דעה שהוא פשוט יהיה שם סגור, פעם ראשונה אין צורך לקפוץ מעל הפופיק.
הובלתי אותו בטקס קטן וחגיגי לארון. רגע לפני שסגרתי את הדלת עלה בדעתי מה אם הוא יצטרך לשירותים? הסתכלתי סביב ומצאתי בקבוק גטורייד כמעט ריק עם פקק רחב ונוח. זרקתי אותו פנימה ואמרתי לו בחיוך שקט: "תשתמש בזה אם צריך, אהובי. תהיה ילד טוב."
מזל שחשבתי על זה
הגבר האחר היה מהסוג שיודע להחזיק מעמד. נשארנו כמעט שלוש שעות. שלוש שעות ארוכות, איטיות, עמוקות. כל דקה ודקה ידעתי שאהובי כלוא שם, מאחורי הרפפות, שומע כל נשימה כבדה שלי, כל נשיקה רטובה, כל גניחה. זה הפך אותי למשהו אחר. הרגשתי כל כך חזקה. כל כך מגורה. כל כך בשליטה. כל חדירה, כל אצבע, כל אורגזמה הייתה חזקה יותר כי הוא היה שם. סגור. מקשיב. מתאמץ ומתרגש בשבילי.
כשהלך הנוסף, עברנו לחלק האהוב עלינו , חפירה האינסופית על מה שקרה. אבל הפעם זה היה שונה. אני שכבתי עירומה על המיטה, רגליים פשוקות, עדיין רטובה ופועמת, ומספרת לו הכול בפרטי פרטים. איך הגבר האחר נגע בי, איך הוא הכניס אותי, איך צעקתי, איך הרגשתי אותו עמוק בתוכי. והוא? עדיין סגור בארון, כמו בתא וידוי הפוך. השיחה, התיאורים המלוכלכים, גרמו לי להגיע לאורגזמה נוספת רק מהדיבורים. זה היה כל כך אינטימי. כל כך מחובר. כל כך שלנו. 😊
נפגשנו עם אותו גבר עוד פעמיים באותו חדר. בפעם השנייה היה ברור שהבקבוק הוא חלק בלתי נפרד מהתיק שלנו. מאז הוא נשאר שם תמיד.
והכי יפה? מאז, בכל פעם שאנחנו עוברים בסופר ליד מדף המשקאות, אני עוצרת. מרימה בקבוק גטורייד, מעבירה עליו אצבע באיטיות, בחושניות מלאה, מסתכלת עליו בעיניים ואומרת משהו כמו "אולי ניקח אחד כזה?"… והוא יודע. הוא זוכר. הוא מתרגש. והסוד הזה רק שלנו.