קשה לי להבדיל
בין גבול לפחד
אני מרגישה שזה מתח מאוד עדין
יש דברים שאני מפחדת מהם, שהם חדשים לי, שלא עשיתי בחיים
יש דברים שנשמעים לי נוראיים והמחשבה עליהם לא מדליקה בי כלום ..
ויש דברים שמרגיש לי שהם צריכים להיות גבול אבל האם הם עד כדי כך נוראיים?
מרגיש לי שזה גם מאוד תלוי סיטואציה
ואני יכולה לחקור עד מחר ולשאול ולקרוא
אבל התחושה הזאת שעד שאני לא אנסה לא אדע לא עוזבת אותי
אז אולי אין לי גבולות? רק פחדים?
איך אפשר להגיד לא למשהו שלא ניסיתי
זה כמו שאני אומרת לילדים בגן שהם חייבים לטעום כדי לדעת אם הם לא אוהבים
ומצד שני
הפחד
הפחד המשתק
שיקרה משהו
שחשבתי שאני בסדר איתו
אבל הוא יהיה נורא
וינצלו את התמימות שלי והסקרנות
ובגלל שאין לי גבול ברור לא יהיה ברור מתי עוצרים
אז נכון יש מילת ביטחון ויש רמזור ויש עוד דרכים
אני קוראת כאן סיפורים, נוראיים
אני נחשפת לדברים קשים על שולטים מניפולטייבים
והפחד שבי משתק
אני גם צריכה ללמוד את הגבולות שלי, אבל לא יודעת כי לא ניסיתי
וגם צריכה לתת את האמון שלי בבנאדם שלא פגשתי ומראש המערכת יחסים בנינו היא של היררכיה
והשילוב ממלא אותי בפחדים
ואז הפחדים ממלאים בי רצון לשים גבול להכל
ולכן השאלה הראשונה שלי
היא איך מבדילים בין גבולות לפחדים