בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לא שייכת לכאן

לא שייכת לכלוב
לא שייכת לעולם הזה
אני סתם אורחת מוזרה

לא מבינה את רב בני האדם
יצורים טיפשים
רודפי בצע
אחולי קנאה ושנאה

גברים שחייבים לשפוך זרע
מנצלים ילדים, נשים ובעלי חיים.

ואני, החלטתי לאחר המון שנים-
אני לא האסלה
אני לא הכיור
ואני לא הנייר טואלט
של הזרע שלכם

מחכה לגבר שיראה אותי כאישה עם שכל, רגש, רצונות גוף.

עד אז
אני אכתוב מה שבא לי
אין צורך לפנות אלי
לפני 9 ימים. יום שישי, 24 ביולי 2026 בשעה 6:06

אז התעוררתי לצרחות של האחים שלי

הצצתי מהחדר ומה שאני רואה לא אשכח לעולם

אבא מחזיק בכוח בכל יד בראש של ילד אחר 

הגדול עם יד ימין והוא דוחף אותו לפינה בין הקיר לדלת, השני הקטן יותר 

עם יד שמאל

אבא דוחף על הראש של הגדול

שניהם צועקים בוכים 

 

זה אבא שלי 

והקדומת אמא שלי

 

והם זכו לתואר המפוקפק רק בזכות 

שלאבא היה צורך לפלוט זרע ואמא פתחה את הרגליים בתשוקה 

 

כל הכבוד

נבלות

 

לפני 10 ימים. יום חמישי, 23 ביולי 2026 בשעה 12:06

אני לא מבקשת רחמים או חמלה

אני גם כותבת רק לעצמי 

ואתם זכותכם לקרוא

 

מנסה להיזכר כמה ניצלו אותי בחיים

מרוע או מטפשות

או פשוט מחוסר מודעות

 

והדבר הראשון שעולה לי

זה אמא רעה

כמה רוע וכמה את פסיכוטית

לא מרגישה שום אמפטיה

 

זה לא הזכרון הראשון

אבל הוא עלה לי לפני כמה ימים

 

היית בת 6 בערך

חליתי

הקאתי על המדרגות

באתי לאמא בוכה

הקאתי הקאתי הקאתי אמא

 

אמא צרחה עלי 

עופי לנקות את זה

 

ואני גררתי את עצמי עם סמרטוטים 

בוכה 

נזלת ארוכה ודמעות והיא

וכנראה חום

 

אמא כמה רציתי שתמותי אז

ואני עדיין רוצה

 

אישה כמוך צריכה לשבת בכלא או למות

 

בתך