לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אבחנות לא מקוריות

אמרו את זה קודם לפני, לא?
לפני 6 שנים. 7 במרץ 2018 בשעה 21:16

קמתי אתמול בבוקר ומצאתי עצמי חופשיה לשוטט לבד ברחובות לונדון ללא היורשת, שיצאה לטיול עצמאי.

נכנסתי לקרון הרכבת התחתית והתיישבתי. עוד לפני שהרכבת עזבה את הרציף, פנה אלי נייג'ל.

בריטי בשנות ה-50, לבוש באלגנטיות מוקפדת בבגדי עור ואביזרים מכף רגל ועד ראש (ולא הכל בשחור - המכנסיים למשל, היו בעיבוד דמוי ג'ינס).

מסתבר שמה שמשך אותו היה השילוב של המגפיים (עור מעל הברך) עם מעיל העור הארוך.

הוא לא היה נבוך כלל לפנות אלי בדברי הערכה לפריטי הלבוש ושאלות מה מקורם.

התפתחה שיחה על פטישים, ופטיש עור בפרט, והוא ביקש ממני בנימוס להצטרף אליו לכוסית במלון גרוסבנור הסמוך.

אמרתי לו שבישראל לפחות, הפטיש הספציפי מקושר לפטישים נוספים.

שאל אם מתכוונת לBDSM.

מכל השיחה הוצאתי ממנו פנטזיה, שהוא ילבש בגד עור מלא, ואני אכאיב לו. נניח, טראמפלינג סטילטו. "זה יהיה מעניין", אמר לי.

"איזה אנדרסטיימנט בריטי, נייג'ל.."

 

 

הגעתי הערב הביתה למצוא את האימאג' הפליקרי הבא מחכה לי בתיבת הדואר ממנו (הוא גם רוצה לבוא לישראל)

 

 

לא יודעת. נראה לי מאמץ :)

 

* כל מילה אמת. תומצת לנוחיות הקוראים העצלים

לפני 6 שנים. 25 בפברואר 2018 בשעה 19:47

אנשים שלא חושבים שיש להם גבולות, כנראה לא הלכו די רחוק מספיק זמן

 

.. לי יש.

לפני 6 שנים. 3 בפברואר 2018 בשעה 14:26

לפני 6 שנים. 28 בינואר 2018 בשעה 15:04

תן לבנאדם דג ויהיה לו אוכל ליום.

למד אותו את הפתגם הזה,

והוא יוכל להיות חרא מתנשא כל חייו

לפני 6 שנים. 27 בינואר 2018 בשעה 16:23

היום יום השואה הבינלאומי. היום לפני 73 שנים שוחררו מחנות אושויץ-בירקנאו בידי הצבא האדום.
זה יכול לקרות שוב. כל עם יכול להיסחף לזה, כל עם יכול להיות קורבן של זה. צריך לזכור את השואה, צריך להבין שאחינו בני האדם גרמו לה. מעט אנשי זדון, והמון אנשים שלא היה מספיק חשוב להם.

אקטיביזם מול הרשע הוא החיסון כנגד שואה נוספת. אל תשתקו.

לפני 6 שנים. 20 בדצמבר 2017 בשעה 4:41

יונתן: יש אנשים שיכולים לגעת אחד בשני כל הזמן

אני: נכון. קוראים להם נשואים

לפני 6 שנים. 14 בדצמבר 2017 בשעה 12:27

יונתן, תעשה לי ילדים

לפני 6 שנים. 12 בדצמבר 2017 בשעה 19:52

שמונה ימים של תירוץ טוב לא לנגב את האבקה הלבנה מתחת לאף

לפני 6 שנים. 3 בדצמבר 2017 בשעה 20:51

השאיפה היא להגיע למצב בו המרחק בין פנטזיה למציאות זניח.

(אוף טופיק: אין דבר עצוב יותר ממבט של נשלט מתחיל שגילה כמה זה משעמם לעסות רגליים, אחרי שנשבע שיעשה את זה 3 שעות רצוף.)

הפגישה היום היתה מרגשת ומרתקת. היה מוזר לפגוש אדם שהכיר אותי אדומת שיער בת 25.

במובן מסויים חזרנו לנקודה ממנה הפסקנו, כאילו לא השתנה דבר פרט לצבע השיער.

איכות השיחה שלנו לא השתנתה, השיתוף, ההכלה.

והוא עדיין חתיך! לכל מי שחושב שאחרי גיל 50 זה בלתי אפשרי - מסתבר שזה אפשרי גם באיזור 60.

* טוב לי *

 

 

 

 

לפני 6 שנים. 2 בדצמבר 2017 בשעה 14:09

איך זה שבבת אחת, חזרה לה ההתרגשות לחיי?

נראה כאילו האביב הגיע, למרות שכרונולוגית בכלל תחילת החורף (שלא בא עדיין)

ועזבו את מודעת הדרושים.

פתאום חזרו לחיי אנשים שלא פגשתי שנים, בהקשרים מעניינים מאד אם כי לא בדסמיים

 

מחכה בעניין לדייט מבטיח במיוחד מחר,

ובקיצור

פרפרים (: