אבחנות לא מקוריות

XY: שלום
XY: מה שלומך הערב?

שיר כאב: נחמד, תכף הולכת לישון
XY: יצאת לבלות?

שיר כאב: מחר

XY: תהני
הולכת לדאנגן?
שיר כאב: לא הולכת למקום פח הזה
שיר כאב: מוחרם

XY: לא הייתי בחדש אף פעם
אבל צודקת זה די פח
שיר כאב: אני אגדיר הכי טוב, קודם דיברנו על מאנצ', שזה מקום לאנשים בדסמים להיפגש ונילית
שיר כאב: ואז מישהו שאל, יש ההפך? מקום לאנשים ונילים להיפגש בדסמית?
בטח, עניתי. הדאנג'ן

XY: חחחחח
גדול

שיר כאב: אפשר לצטט אותנו אצלי בבקשה?
XY: בשמחה

* ובנימה אופטימית זאת, מי בא/ה לאלכסיי מחר, ומה את לובש/ת? :))

כמה לשים במעטפה בבחירות?

בהתחשב שזה אירוע בוקר ואני באה לבד 🙄

לפי תוצאות ההצבעה בכנסת, אין מנוס מהמסקנה העצובה שהנכים סמולנים

כל פעם שאני שומעת את המשפט "איזה חיים ארוכים יהיו לך, בדיוק דיברנו עלייך", אני מבינה שוב שחיים ארוכים אולי לא יהיו לי, אבל חברים רכלנים יש לי כבר עכשיו :\

התגעגעתי <3

רמת גן, שעה 11:10, מחוץ למרפאה כלשהי, ליד ספסל ומעליו שלט אסור לעשן, עליו זוג מעשן במרץ.

אני: תגידו, אין לכם עיניים או שסתם אתם מצפצפים על החוק, או סתם רוצים להסריח לי את החיים?

גבר: מה את רוצה

אישה: איפה כתוב

אני: מעלייך, ואותו שלט מעל הספסל מולך

...

אני (בהתחממות מהירה): תכבו מייד, צילמתי אתכם

אישה: את דווקא נראית אישה נחמדה

אני: אישה נחמדה? מה פתאום. אני בהמה ארצישראלית, ולכן אני מרשה לעצמי להרים עליכם קול, בדיוק כמו שאתם בהמות ולכן מתעלמים מהשלט

גבר: 😮

אני: אה, ואתה שמן

* להגנתי יאמר שיש לי חום גבוה. מאד.

כמו כן, עד עכשיו הם לא הדליקו עוד אחת

אני לא אשכח את הבוקר ההוא כשז׳בוטינסקי הצמיד אותי לקיר, סתם את פי בידו, ואמר לי בעיניים נוצצות ״יא, ברעכען״.

אין התיישנות על דברים כאלה
 
 
 

כי אתם כל כך שונאים את זה, ובכלל

"סוף סוף זה קרה לי וידעתי שרק איתך אני יכול לחלוק את זה"

* ככה זה כשיש תחביב.. מיוחד.

"אני יודע שאת נמצאת אי שם בחוץ. חיה את חייך ממש כמוני , קריירה , חברים שסובבים אותך, חוויות שצברת, וגם כמה אהבות גדולות שגרמו ללב שלך להתכווץ.
אני לא יודע היכן את נמצאת , מה את עושה או איך אתה נראת.
אני כן יודע שכשאפגוש אותך הלב שלי כבר ידע לזהות אותך.
אז מכל המקומות שהייתי בהם , אולי את נמצאת ממש כאן ?
חזרה סמן הכל מחק הודעות מסומנות"

*  אה.. כן. זה קופי פייסט.

* יפה לו לדעת עלי כל כך הרבה: מואה? כמה אהבות גדולות? מעולם.