פגועה לפני 5 שנים. 18 באוקטובר 2018 בשעה 7:35 אני לא אשכח את הבוקר ההוא כשז׳בוטינסקי הצמיד אותי לקיר, סתם את פי בידו, ואמר לי בעיניים נוצצות ״יא, ברעכען״. אין התיישנות על דברים כאלה
