אבחנות לא מקוריות

* לאה גולדברג

שאינו יודע לשאול/הרשע

כי קטנו המלים מהביע השאול,
כי לַמָות אין ניב-שפתים,
ואני שאינני יודע לשאֹל
כבד פה אנכי שבעתַים.
כי צֻויתי לנוד בדרכים ארֻכות -
לא לחדוה, לא לשלוה, לא מנוח.
כי צֻויתי לראות ביסורי תנוקות,
על גויות עוללים לִפְסֹחַ.
כי הכו על עינַי מַגְלְבֵי פרשים
וצִוּוּנִי עינַי לִפקֹח,
זחלו אל לֵילי נחשים לוחשים:
לא לנום, לא לחלֹם, לא לִשכֹּח.
ואני לא ידעתי, הֲלִי האשם,
הבגדתי, המעלתי -
לא רשע אנכי, לא חכם אף לא תם.
ועל כן שאלות לא שאלתי.
......
ונדרתי להיות ערירי וחפשי,
אכזרי וצונן וזר, -
עד שבאו אלי מבקשי נפשי
ודיני, גם דיני, נגזר.
אין מְתֹם בנפשי, אין מְתֹם בבשרִי,
הִשִיגתני נקמת אדנָי.
והגעתי אליך בודד ונכרי.
ואתה הקהה את שִנַּי.