סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Vanil בטעם Femdom

Femdom להמון
כי Femdom זו לא מילה גסה
לפני 6 שנים. 7 בספטמבר 2018 בשעה 20:26

השבוע מלאה שנה לפעם האחרונה שראיתי את גבה מתרחק ממני בהליכתה המיוחדת לה.

מאחר ולא נכחתי בהלוויתה הייתי חייב לסגור איתה סוג של מעגל אז עליתי אל קיברה.

וקאלי כמו קאלי שבחייה הלכה על הקצה וטיילה על הגדר כך גם גופה טמון בקצה ליד הגדר דיי לבד.

מקום שלאנשים מאמינים זה סוג של בושה וכלימה ולי נראה שמבחינתה זה סוג של הקלה.

מבחינתי השנה היתה די מטורפת המשך ישיר ל"טירוף" שהיה לי כששהיתי במחיצתה.

שנה שלא הפסקתי לחשוב ולדבר עליה כמעט כל דקה.

שנה שבה מכרתי את בית נעוריי ועברתי לגור בסירה (כמובן בשם כינויה).

לרוב האנשים הכינוי הזה מעורר רתיעה בטענה שזו קרמה לא טובה.

אבל אני בשלי כאחד שהכיר את קאלי מסביר להם שקאלי זה אורגינלי.

עברה שנה ואני יודע בוודאות שקאלי בגן עדן למרות שבטוח היא משגעת את המלאכים שהיא רוצה להגיע לאיש האדום עם הקרניים.

ואתם לכבוד השנה החדשה והשנה שעברה מאז בבקשה תרימו כוסית או תעשנו משהו לזכרה.

שנה טובה שתהיה לכולנו. :)

 

 

לפני 7 שנים. 27 באוקטובר 2017 בשעה 2:58

הכותרת של פוסט זה נכתבה כדוגמא לאחת השטויות ששולטות אומרות בשרשור בשם זה בפורום שליטה נשית.

לפני כחודשיים הסתיימה מבחינתי תקופה.

תקופה של כחצי שנה שבה הייתי שותף לסוג של יחסי שליטה ללא מין וזו לא היתה שטות וזה היה אמיתי.

גם ללא מין זו היתה התקופה הכי מטורפת, מטרפת, משוגעת, משגעת ואחת המדהימות בחיי,

עם אשה מורכבת, מיוחדת, טובה ומדהימה שלצערי מהצד שלה זו היתה תקופה קשה קשה ללא כל קשר לקשר שהיה ביננו.

תקופה שהסתיימה מבחינתי בטרגדיה מיותרת ונוראה וכנראה שמבחינתה לא היה מוצא וזה מה שהיא רצתה.

 

לפני כמה שנים ערכתי קליפ עם קטעים מהסרט "בטי בלו" שגם העלתי אותו לבלוג זה בעבר.

ק' ובטי בלו שתי דמויות של נשים מורכבות, מטריפות ומדהימות. שתי נשים שחיו על הקצה.

שתי נשים שקשה שלא להתאהב בהן. שתי נשים עם סיפורים שונים וסוף דומה.

האחת דמות אמיתית מציאותית והשניה דמות מסרט

והמציאות עולה על כל דמיון והמציאות הרבה הרבה יותר חזקה וכואבת מכל סרט.

 

 

 

 

לפני 7 שנים. 21 באוקטובר 2017 בשעה 12:01

נוסטלגיה, מילה יפה היא נוסטלגיה.

כל החיים המוות תוקף אותי מכל הכיוונים

ואני, אני בכלל לא מבין במוות ובחיים.

 

לפני 7 שנים. 30 בספטמבר 2017 בשעה 11:41

שבועיים ויום ואת תקועה לי במוח 24\7

אני לא מבין, לא רצית להשתחרר, ללכת?

הרי הרגשת לכודה בגוף הזה שלך,

רצית להשתחרר ממנו, להרגיש חופשיה, רצית ללכת.

נו, אז מה יצא לך מזה? עכשיו את תקועה לי במוח, לא זזה, לא רוצה ללכת.

אולי השתחררת מהגוף הזה שלך אבל אין ללכת, את תקועה במוחות של אחרים.

ואני באמת באמת מנסה לשחרר אבל משהו לא נותן לך ללכת. 

 

 

לפני 7 שנים. 22 בספטמבר 2017 בשעה 13:23

שבוע של באסה לאללה חבל"ז.

אז בכדי להעביר את הבאסה בסבבה עשיתי עוד קליפ.

לא שזה העביר את הבאסה אבל זה העביר את הזמן.

וסגרתי בערך 70 קליפים של אותה להקה, נראה לי מגיע לי גינס או המשועמם העולמי :)

קאאלללייייייייי

 

לפני 7 שנים. 17 בספטמבר 2017 בשעה 11:56

לפני כחצי שנה הכרתי את ק' אשה מיוחדת ומדהימה אחרי שנים של דו שיח וירטואלי בבלוגה.

באחת הפגישות הראשונות שלנו הכירה לי ק' את טרילוגית סרטי אשלי "אש" ויליאמס (שני סרטי Evil Dead ו Army of Darkness)

למרות שצפתה בסרטים עשרות פעמים, ק' לא הפסיקה לצחוק ולחייך בכל מהלכם,

ואני לא הפסקתי לחייך כשצפיתי בצחוקה המתגלגל וחיוכה הכובש

שמהם נהנתי יותר משנהנתי מהסרטים עצמם גם אם הסרטים היו די נחמדים.

בתחילת ספטמבר יצא דיסק חדש של אפיקה בעל 6 שירים והחלטתי לחבר את אחד השירים לשניים מתוך שלושת סרטי אש.

מאחר וק' היתה מאד רגישה לפרטיותה לא אכביר עליה במילים ויש הרבה הרבה מאד מילים על האשה המדהימה הזאת.

אבל אין ספק שהיא יודעת להכאיב והכאב ישאר עוד שנים.

הקליפ הזה כמובן מוקדש לק' שעכשיו כשאני צופה בו במקום לצחוק אני בוכה.

ק' שהכח יהיה עימך במסעך החדש  :(((

 

לפני 7 שנים. 8 במרץ 2017 בשעה 13:08

איזה יום מגניב היום!!!

גם יום האשה הבין לאומי.

גם סימונה והחברים פירסמו הודעה על הגעתם להופעה בארץ ב14 ביוני.

וגם יומולדת ללילימיי.

לכבוד הגעתם של האפיקנים שני קליפים של הלהקה,

הראשון מהאלבום הראשון של הלהקה והשני מהאלבום האחרון.

 

 

 

 

 

 

 

לפני 7 שנים. 28 בינואר 2017 בשעה 8:40

על פי שיר זה המטרה האמיתית שמתחבאת מאחורי מלחמות המפרץ

היא רצונו של העולם המערבי לשלוט באוצרות הטבע שבמדינות המזרח התיכון.

והשבוע גם הג'וקר מוושינגטון אמר זאת במפורש.

את השיר חיברתי לסרט אווטר שמזכיר מטרה זאת בצורה מסויימת.

 

לפני 7 שנים. 20 בינואר 2017 בשעה 10:49

עוד שיר מבית מדרשם של האפיקנים

והפעם השיר מדבר על ילדי הפליטים שבזמן האחרון מתרבים ללא פרופורציה.

את השיר חיברתי לסרט המטלטל של בהמאן גובאדי- "צבים יכולים לעוף"

 

 

 

לפני 7 שנים. 23 בדצמבר 2016 בשעה 11:31

עוד שיר מדהים מבית מדרשם של סימונה והחברים