נביאה מסוג אחר

אני רוצה שמלה אדומה
אני רוצה אותה דקה וזולה
אני רוצה אותה הדוקה, אני רוצה ללבוש אותה
עד שמישהו יקרע אותה ממני.
אני רוצה אותה בלי שרוולים ועם גב חשוף,
את השמלה הזאת, שאף אחד לא יצטרך לנחש
מה יש מתחת. אני רוצה ללכת במורד הרחוב
מול המכולת וחנות כלי העבודה עם כל המפתחות
האלה שנוצצים בחלון, לעבור את אדון וגברת וונג
שמוכרים סופגניות מאתמול בבית הקפה שלהם,
לעבור את האחים גוארה שמשליכים חזירים מהמשאית לעגלה.
אני רוצה ללכת כאילו אני
האישה היחידה בעולם והבחירה בידי.
אני מאוד רוצה את השמלה האדומה הזאת.
אני רוצה אותה כדי לאשר את הדברים הגרועים ביותר שאתה חושב עליי,
להראות לך כמה לא אכפת לי ממך
ומכל דבר, חוץ ממה שאני רוצה.
כשאמצא אותה, אתלוש את הבגד הזה
מן הקולב כאילו אני בוחרת לי גוף
שישא אותי אל תוך העולם, דרך
זעקות הבכי וגם זעקות האהבה
ואני אלבש אותה כמו עצמות, כמו עור
זאת תהיה השמלה הבת זונה
שבה הם יקברו אותי.



(קים אדוניציו)