סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 3 שנים. 19 בדצמבר 2020 בשעה 17:30

אין לי מה לכתוב.

החיים שלי יבשים.

לפחות הארון שלי מלא.

 

 

כואב לי לראות את הצביטה שלו בלב על הפאסביות והעצלות שלנו.

אנחנו מאד לא חיים את החיים. 

לא משתחררים מהעכבות ופשוט הולכים על זה.

האשמה כולה שלנו.

קורונה שמורונה. הכל תירוצים.

משהו כנראה דפוק אצלי.

הייתי צריכה כנראה לחפש במדינה אחרת או להיראות אחרת. אז אולי הטעם שלי היה רלוונטי.

זה שמצאנו אחת את השניה זה נס של אחד למליון.

 

מי ידע שלמצוא בעל קל לי יותר מלמצוא זיון.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י