ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני שבוע. 10 באוק׳ 2020, 22:01

אני שפוטה לצערי של ההורמונים שלי.

הם מתפעלים אותי לטוב ולרע. מעצבים חיי ואת מצב רוחי, הירוד לאחרונה, כמו האלגנטיות של מירי רגב.

חתולה שחורה עברה ביני ובין העולם. מדוכאת,מצוברחת, משתבללת בהתאם למצב הרוח הלאומי אבל יומיים שלושה בחודש אני מרימה את ראשי ומנסה שוב לחיות.

כבר בחמישי הרגשתי הקלה מסוימת. תיקשרתי יותר וירטואלית, הייתי טיפה פחות ביצ'ית אנטיפתית לחברותיי ונכנסתי למיטה עם אהובי. סוףסוף הלכו לישון הכנופיה שלנו ויכולנו לעשות מעשה.

בבוקר נישקתי אותו. חום ואהבה משפרים מצב רוח.

ערב חג וניסיתי להשרות אוירה חגיגית. אפיתי לראשונה לחמניות שמרים ממולאות בבשר, סלמון ותוספות. ערכתי שולחן. לבשתי שימלה שחורה ארוכה וצמודה שיכולתי לחזור וללבוש לאחר שנשרו להם כ10 קילוגרמים.

התפלצנו מול המסך ממופע האימים של השרה, התרגשנו מדור הצעירים המוחה וכשהצעירים הפרטיים שלנו פרשו למיטותיהם בחצות הפגנתי אני את רצוני.

תיקשרתי. דיברתי. ביקשתי.

מה שרציתי. פחות וניל אבל פחות כאב.

חשקתי בקשירה, בפינוק והוא הסכים לפנק.

 

הפשיט את השימלה מעלי וכיסה את עיניי בכיסוי העיניים של החתולה השחורה שרכשתי בעקבות הניג'וז הבלתי פוסק של בת ה5 בסלקט.

הוא החמיא על גופי המתעצב והשכיב אותי על המיטה.

אזק וקשר את ידיי. הניח את האוזניות על אוזניי ומוסיקת rnb סקסית בקעה מהם.

טייל על גופי בידיו, בגלגל הכאב , באינסטרומנטים שונים. לפנק לפנק לפנק

פתאם עולים באוזני צלילים שונים , מזרחיים יותר, רועשים יותר, דתיים יותר. אלוהים טינאיי נאיי.. פרסומת...

חזרתי במהרה למוד והוא המשיך במלאכתו הקדושה.

 מענג אותי בין רגליי.

מצרף את חברי הטוב ההיטאצ'י ואני כמו זונה פותחת את רגליי ומעלה אותם אל על. חתולה שחורה ומיוחמת. גומרת אך הוא לא גמר איתי.

חשבתי שמתקרב לנשקי אל לא היו אלה שפתיו...

 

והוא חוזר אל בן רגליי. יחד עם ההיטאצ'י מחדיר את דילדו הזכוכית ומטריף אותי.

גמירה קליטוראלית נוספת אינה אפשרית אך וגינאלית כן, כשהוא חודר אלי הוא עצמו ובשרו.

 

לקח לי זמן להתאושש. הוא לוחש לאוזני לאט לאט. מחזיר אותי באיטיות למציאות.

החתולה השחורה ישנה שנת לילה טובה.

 

 

 

 

לפני שבוע. 8 באוק׳ 2020, 22:33

הכניסו אותי לעוד קבוצת בדסמ בפייס והדרישה בתקנון לפוסט הכרות :

 

אז פוסט הכרות מס' 435785?!
עזבו את זה.
מי שעד עכשיו לא מכיר אותי כנראה כבר לא מעונין להכיר.
במקום זאת, שאלה :
לכל הותיקים, של ה10, 20 שנה והילך :
בלי ציניות. באמת שבלי ביקורת.
אני באמת שואלת :
לא נמאס לכם?
איך עדין יש לכם חשק וכח להיות פעילים?
איך עדין אתם פעילים ברשתות החברתיות? פותחים ומנהלים קבוצות? משתתפים בדיונים?
האם יש לכם עדין סבלנות לאותן שאלות שנשאלו בכלוב לפני עשור וחצי?

עדין מתלהבים לפני כל מסיבה?
עדין מסתקרנים בצפיה בסשנים פומביים?
עדין מתעוררים מינית מסשנים?

אולי הצייד הוא המרענן הרשמי.
אולי החלפת פרטנרים מביאה לכל העסק את הריגוש ואת הרגש
אבל באופן אישי, לאחר כל כך הרבה שנים בקהילה ועם פרטנר קבוע (ואהוב) מודה שאני במקום אחר לגמרי.

כן בדסמית, כן קינקית, כן עפה מכאב ומרוגשת מינית מפטישים מסוימים
אבל אין בי את הרעב הזה יותר.

לפני שבוע. 8 באוק׳ 2020, 19:46

אני אישה בורגנית יהודיה ישראלית אתאיסטית סטרייטית קינקית 

אבל בלב אני בכלל

אישה אריסטוקרטית אירופאית נוצריה או ג'נטלמן בריטי גיי וקינקי/ת

 

בגלל שאני אתאיסטית אני לא מאמינה בגלגול נשמות

אבל

יש לי משיכה 

אסטתית בעיקר, לנצרות

למקומות ולזמנים אחרים.

יש לי תשוקה ליחסים בין גברים

 

שהייתי ילדה אני זוכרת שקראתי באיזה מדור מטופש בעיתון אצל סבא שלי "מה היית בגלגול הקודם על סמך תוכנית הטלויזיה האהובה עליכם".

שושלת - היית אצילה בחצרו של המלך לואי משהו..

כן. זו יותר אני.

אני אירופאית עשירה עם משרתית, לבושה במחוך וקרולינה, מבקרת בכנסיה ובעלת מספר מאהבים צעירים ופוחזים שמשתעשעים גם זה עם זה.

אני לא אמא לשלושה מהשרון, תקועה בבית בסגר המטופש הזה במדינה הזויה בגלל  שליט מושחת.

 

לפני 3 שבועות. 29 בספט׳ 2020, 0:23

בשוטף אני כבר לא מבינה מה אני עושה פה.

מה עושה בכלוב. מה עושה בקבוצות הבדסמ בפייס. מה עושה בקבוצות הפולי.

משתעממת ועצלה. לא קוראת אחרים. לא כותבת. לא משתפת ולא משתתפת.

 

בגדול לא מבינה מה חלק מהחברות עדין מתקשרות איתי.

אין לי מה לספר. אין לי חשק לפרגן.

הכל זר לי.

 

מה קשור אלי בדסמ. מה קשורה אלי מיניות.

מה יש לי לחפש אצל אחרים. הרי עוד לא קרה שמישהו שיחשוק בי אחשוק בו בחזרה. אני שואפת גבוה מידי.

מי שמתאים לנו הם אלו שאיני מעונינת בהם.

איחרתי את הרכבת ב15 שנה וב30 קילו.

 

אך יש רגעים בחודש, ימים ספורים, שהחשק עולה.

יש לי אהוב ששמח לשמחתי לממש איתי. להרגיש אותי. לזיין אותי. אבל כל השאר נעדר. ולא בגלל הקורונה רק.

כי צריך לעבוד כדי לאכול.

כי צריך לחפש ולתקשר ולצוד בימי השממה עבור אותם יומיים שלושה להוטים.

 

מה בחיים שלי עכשיו בכלל קשור למיניות? לקינק? לבדסמ? זקוקה לגירוי חיצוני

ומוצאת אותו במקומות לא שגרתיים, לא מיניים שמזכירים לי שמתחת לחזות הבוגרת, השמרנית, המיובשת מסתתרת סוטה לשעבר עם חתיכת עבר , ידע ונסיון.

 

הלוואי ויכולתי לבטל את הלשעבר.

 

לפני חודשיים. 7 באוג׳ 2020, 23:49

כשאני מספרת שאני במצב לא טוב, שאני מדוכאת וחסרת חשק אני בעצם מבקשת קצת צומי, רוצה אוזן קשבת ומקום לפרוק

ולא שתשלחו אותי לקחת כדורים או לפנות לאיש מקצוע.

לפני חודשיים. 29 ביולי 2020, 11:51

ובכלל לא כתבתי על לפני שבוע

לא ציינתי שהבית התרוקן מילדים ל24 שעות וברגע שעליתי מהאימון הוא תפס אותי, הפשיט אותי והתחיל לחלק פקודות כמו רס"ר

בכלל לא פירטתי אך אירגן את כל הציוד על השידה והתחיל להשתמש בו עלי

בכלל לא שתיפתי איך אזק את כולי בספרדר כשחוריי כלפיי מעלה ואיך גמרתי בצעקה מההיטאצ'י

בכלל לא כתבתי איך זיין לי את הצורה שוב ושוב ואיך גמרתי שוב ושוב ושוב

 

בכלל לא סיפרתי אבל הבנתם תקטע.

הקטע של זוג נשוי באהבה ובאושר 16 שנה (אתמול)

 

והוא שואל אותי מה לגבי new year resolution

אין לי. לא בוער בי. יש לי אותו ויש לי את לוד ג'ון וג'יימי פרייזר.

ואין מסיבות שמתלבשת אליהן סקסי ומעלות את החשק.

הוא תמיד מוזמן לחפש ולמצוא. אני פתוחה להכיר אבל לא להוטה לעבוד בזה.

 

 

לפני 3 חודשים. 13 ביולי 2020, 16:40

ואולי הבעיה היא אצלי?

איך שמתוך אולי מאה אולי רק אחד לטעמי?

אולי משהו דפוק אצלי?

או שאולי אני גרה במדינה הלא נכונה?

 

שהייתי ילדה ביסודי תמיד היה לי קראש על מישהו. היתה רשימה מתחלפת של אוהבת מחבבת מעריצה מספטת והיא כללה רבים וטובים.

בחטיבה היה ילד יפיוף אחד עם אף משגע בכיתה המקבילה שלא החלפתי איתו מילה אבל שמתי עליו עין.

ועוד פוטנציאלים לפנטזיה בסתר.

בתיכון העין היתה על החתיך של השיכבה אבל לגמרי יכולתי לציין מי עוד עושה לי את זה.

בצבא נערי החלומות התחלפו באידיאל עוד יותר בלתי מושג - DD - ספיישל אייג'נט מאלדר בשבילכם.

זה לא ממש היה משנה שהוא אי שם ואני פה כי זה לא שיכולתי להשיג אותו פחות מאותם בחורים במציאות.

תמיד הייתי אוויר.

 

התחלתי באיזשהו שלב לצאת לבליינד דייטס.

צ'וטטתי טיפה איתם באיזה צ'ט ויאללה עיוורת.

לא היה לי מושג איך הם נראים לפני, לא מצאו חן בעיני אחרי. חוץ מאוש כ-פרה עליו. מייד זיהיתי את הפוטנציאל

(היתה לי רשימת דרישות צנועות וברורות והוא עמד בכולן).

 

שנים לא עניינו אותי גברים אחרים. אפילו לא הסתכלתי.

גם כיום כמעט ולא. תמיד בוחנת את הנשים, במיוחד את הביגוד, את מתווה הגוף. משווה.

 כשהחלטנו לצאת ממונוגמיה הדוקה והתחלנו לשחק עם אחרים פחות היה חשוב לי הנראות. יותר החוויה.

היום זה שונה.

אני רוצה להימשך. לחשוק. לפנטז ואז לממש.

לא מוצאת במי, עם מי.

בודדי בודדים עושים לי את זה. אולי אחד למאה.

 

רוב מי שפונה אלי אינו הטעם שלי. מענין למה. 

אולי אני מושכת טיפוסים מסוימים?

אולי הם אלה שיש להם יותר אומץ לפנות ויוזמה?

אולי פונים אלי כאלה שחושבים שיש בינינו התאמה ברמה (הלא גבוהה)?

אולי אני סתומה וגיזענית.

 

ולמה את מחכה רק שיפנו אליך?

כי א' בקושי רואה כאלה שרוצה

כי ב' דימוי עצמי נמוך

כי ג' אני כן מעיזה ופונה. ללא הצלחה.

 

לכל זה מצטרף הענין של ההתאמה המרובעת.

נגיד שאמצא איזה חתיך. נגיד שיסכים לעשות אותי.

נגיד שיש לו מישהי מצטרפת. מי אמר שהיא תירצה את שלי?

שמדובר בזוג אני מוכנה להתפשר טיפה כי השלם גדול מסך חלקיו אבל משיכה בסיסית מחוייבת המציאות.

לא מוכנה יותר בשום אופן שיגע בי מישהו שלא עושה לי את זה בכלל. לגמרי עדיף להמשיך ולפנטז על שלל גבריי הוליווד שכן עושים לי את זה.

לפני 3 חודשים. 12 ביולי 2020, 0:04

שיחה נעימה, עיניים בורקות

הומור, מכנה משותף

פלרטוטים עדינים

אלכוהול במידה, ללא עשן

 

הוא גבר בגילי פחות או יותר

פנים שעושות לי את זה

מח חריף

נותן לי קונטרה, מפתיע.

 

היא מתוקה וקסומה. ורבאלית , נשית וזורמת.

סקרנית ופתוחה לחוות. הם מסתדרים מצויין ואני רגועה.

 

מרגישה בנח, לא מאוימת

לא מובילה ולא מובלת.

פשוט נמשכת והורבליות נעה הלוך ושוב.

מתח מיני באוויר ואני לא חרדה ממגע. מקבלת אותו, מצפה לו.

 

אנחנו מתפצלים, אולי לחללים אחרים, אולי לפינות שונות בחלל. מקבלת אישור מעצם ההנאה שלו.

ואני חווה בביטחה, בתשוקה, מגע אחר. 

 

ולאחר מכן שנינו משתפים. מרגיעים זה את זו . 

מועצמים ביחד ולחוד.

 

אך כל זה לא יקרה אם לא נעיז.

אני לא מעיזה כי ערטילאי מידי.

כי עוד לא הגיע הגבר הנכון עם האישה הנכונה.

 

לפני 3 חודשים. 10 ביולי 2020, 1:42

מתי פעם אחרונה חווית משהו חדש? 

 

שלפתי פתק עם השאלה הזו מתוך הצנצנת. 

הדבר הראשון שעלה לי לראש היה אפיית חלה בגל הראשון... 

מתי חוויתי משהו חדש?  אמממ

שאלה מצוינת. 

והתשובה?  לא זוכרת.  זה היה כנראה ממש מזמן. 

 

מזמן לא חידשתי.  מזמן לא עפתי מחדש. 

מזמן לא חוויתי פרפרי התחדשות. 

מה כבר יש לחדש?  במה יש לי להתנסות? 

 

טוב לי עם האהוב והמוכר.  לא ממהרת לחדש ולהתחדש אבל כן יש בי הגעגוע לכמיהה. 

בא לי שיבוא לי.  שאראה מישהו שיעשה לי את זה.  שהמיצים שלי יתחילו לבעבע.  שהתשוקה תמריץ אותי קדימה. 

 

יש עלי המון מגננות. 

אגו.  עודף וחוסר בטחון במקביל. 

אני לא זורמת.  קשה ולא קלילה אבל זה בגלל שאני לא רוצה. 

שאני רוצה זה סיפור אחר. 

איך בא לי לרצות. 

ושירצו אותי בחזרה. 

לפני 3 חודשים. 1 ביולי 2020, 23:58

למה אני כותבת בבלוג רק כשרע לי מאד או טוב לי מאד? למה אני כבר לא פה בשיגרה? 

אולי כי אני בקרוליינה הצפונית ב1777.

 

והיום שיגרה אבל לפני שבוע לא. 

ורגעים טובים צריך לזכור ולנצור. 

אז... 

רביעי שעבר יצאנו לטייל עם חברים והילדים. 

קטפנו דובדבנים ופטל.  היה יום מקסים ושובר שיגרה. 

לא הספקנו להנות מספיק מהביחד בעיקר כי שניים מהשלושה המציקנים מאחורה לא הפסיקו להציק. אז אחרי שנחתנו בבית עשינו ויברח רק שנינו למסעדה קרובה והתענגנו על בשר משובח ובירה מצוינת. 

ככה בספונטניות. אפילו לא התאפרתי. 

אני.  יצאתי.  בלי איפור.

ואפילו צילם אותי ושלח לחברים. 

כנראה באמת הרגשתי טוב. 

 

דיברנו.  שיחה נעימה וקלילה שכזאת.  קצת ריכולים,  תובנות וכו'. 

בבית הוא כמעט נרדם אבל שיכנעתי אותו (הוא לא באמת זקוק לשכנוע) לשכב איתי. 

הרגשתי שהלב שלי מתפוצץ. 

עשינו אהבה לוהטת.  הייתי כל כולי שקועה בו.  והוא בי... 

 

בבוקר לא הצלחתי להוריד את החיוך המטופש מהפנים. 

 

טוב לי ככה.  הפולניה שבי רוצה להרים את האצבע ולהגיד "אמרתי לך! "

אמרתי לך שסקס וסקס טוב ורצון ותשוקה מגיעים בטבעיות כשמבלים ביחד.  שכייף ונעים ולא שיגרתי.  

לפעמים אני צריכה את הגירוי החיצוני

לפעמים צריכה את האוירה הנכונה

לפעמים זקוקה לזמן איכות זוגי

לפעמים חייבת להרגיש טוב עם עצמי

ואף פעם לא בא לי סתם ככה בסוף היום,  כשאני מסמורטטת במיטה לפתוח רגליים ויאללה סע. 

 

להיות מאוהבת בבן הזוג הקבוע והותיק שלך זו פריבילגיה.  

אני אישה לבנה ופריבילגית.