לפני 8 שנים. 5 בדצמבר 2015 בשעה 17:18
גם הזמן לא יוכל
לצריבת הגעגוע
ללהט המכלה
מתהומות אפלים
מוארים
באור יקרות
נוגה
וכף ידך שנגעה
באבחה צורבת
כסרפד משתלח פרא
בכל נים בגופי
כאב מתחדש
מתאחד להזדקקות יוקדת
אשר לא יסכון למאום.