בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Veni, vidi, vici

כותבת את עצמי לדעת
לפני 7 שנים. 29 באוגוסט 2016 בשעה 16:33

אהבה ושנאה
מילים: היינריך היינה

כמה הם עינו אותי,
הכעיסו עד צאת הנשמה,
אלה מרוב אהבה,
אלה מרוב שנאה.

הרעילו לי את הלחם,
ורעל מזגו אל כוסי,
אלה מרוב אהבה,
אלה מרוב שנאה.

אך זאת שיותר מכולם
עינתה וגרמה דאבה,
אותי לא שנאה מעולם,
ומעולם אותי לא אהבה.

- עשן -​(אחר) - חוסר התייחסות והתעלמות ללא ספק הכי כואב
לפני 7 שנים
אשליית האפס המוחלט​(מתחלפת) - כן בהחלט :)
לפני 7 שנים
זרה מוכרת - כואב.
חיבוק
לפני 7 שנים
אשליית האפס המוחלט​(מתחלפת) - חיבוק וירטואלי לא תופס יקירתי. :) - טוב נו אולי קצת...תודה }{
לפני 7 שנים
זרה מוכרת - היי... אני לא אשמה שהתחמקת מההזמנה לאמיתי השבוע. }{
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י