לפני 5 שנים. 18 במרץ 2019 בשעה 13:36
מתגעגעת למקום הזה שקראתי לו בית.
והבית נמצא איפה שהלב...שלי שלך.
לרגליך, בין רגליך,
לריח שלך שמילא אותי עד כי לא יכולתי לדבר.
ואולי זה רק ריחו של האביב בפתח?
מתגעגעת אליך, אל כולך אל מלוא תפארתך,
לעינייך אשר ראו אותי נכוחה,
מביט בי על סף מפתנך.
ואולי זה הגשם השוטף במרץ המשוגע?
המזכיר לי אותי בוכה, צוחקת, בגללך, בזכותך.
המילים שאמרת ואני כתבתי וכותבת לך אותי בך,
על האושר שמילא אותי בדומה להווייתך.
"ואולי לא היו הדברים מעולם" ?
חלום ושברו
בא אל פתרונו
