לפני 4 שנים. 21 בינואר 2020 בשעה 5:22
כך בשקט
מתהום הנשייה
זועקת לוחשת
קוראת לו בשימך
ואין עונה ואין תגובה
גם לא הבנה
כי לרגע התבלבלתי
בינו לבינך
אני לא באמת שוכחת זה רק כואב נורא להיזכר
וחסרונך מודגש כמעט כמו המוות
היום אני נורא זקוקה לך
כמו אתמול ומחר
