סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Veni, vidi, vici

כותבת את עצמי לדעת
לפני 4 שנים. 12 באפריל 2020 בשעה 14:02

 

הרעב הזה אליך
מופנה למקומות אחרים
ואין בי תחושת שובע
רק תסכול
ישנם סדקים באמת הזו
וממני מטפטפות
טיפות שקופות ואדומות
כמו עינוי סיני מתמשך

הפרידה הזו שלי ממני
קשה ובלתי נסבלת
יצאתי מדעתך
הגיעה העת
להוציא אותך מדעתי

אי אפשר למלא
את החור שבלב
את החלל האינסופי
אשר רובץ כמו חטא
בלתי נסלח

שיבטך ומשענתך
כבר לא ינחמוני
בגיא הצלמוות הזה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י