לפני 15 שנים. 17 במרץ 2009 בשעה 16:55
נענשתי. והכי נורא שכמעט ולא נפגשנו בגלל ההתנהגות הזאת.
נענשתי על התנהגות לא ראויה.
זה כאב מאוד , אבל הכאב הפיזי היה זניח לעומת המחשבה המייסרת שהבאתי את אדוני
למצב שגרם לו להעניש אותי.
שילמתי את חובי לאדוני.
העלבון , הקושי, הכאב שבעונש מאוד משפיל , מגדיר מיידית את הגבולות.
זקוקה מאוד לגבולות המוגדרים האלה עם אדוני.
אוהבת כל כך להיות שפחתו. שפחתו ולא סאבייתו.
מזל טוב לאדוני האהוב.
