לפני 17 שנים. 12 באפריל 2007 בשעה 9:57
חג, חופש, משפחה , שבועיים לא נפגשנו.
אתמול נפגשנו :-).
התגעגעתי מאוד. התחושה הכי חזקה שליוותה אותי במפגש היתה הצורך להרגיש אותו , את אדוני. להרגיש את החיבוק שלו , הליטוף , המגע. לא מגע של כאב , אלא מגע של קירבה , מגע שיקח ממני וינטרל את הגעגוע שחוויתי. הצורך להיות בין רגליו , הצורך באדוני !
את תחושת הכאב הכלתי אתמול עבורו , עבור אדוני . היתי השימושון שלו , החור שלו , המשחק שלו - הנאתו.
זאת פעם ראשונה שאני מרגישה במקום הזה ללא שום תחושת תסכול ומעבר לכך אפילו מרגישה ריגוש גדול להיות במקום הזה, במקום שאדוני עושה כל מה שרוצה בי ואני מקבלת את זה בסיפוק גדול ברמה הפנימית , הנפשית.
התחושה הזאת קצת בלבלה אותי ... לא הבנתי מיד מהיכן היא מגיעה .
היום היא יותר ויותר מתבהרת לי ... עוד שלב בצורך , ברצון ,להיות יותר ויותר שלו.
