תחשבו ומה הגאווה מביאה כשאחר כך הלב כואב. משחק מטורף בלי חוקים,
הגאווה מעל הכל.
לשבור לבבות ולדרוך על הכבוד ,
המטרה העיקרית של החיים.
שברתי ,דרכתי...פגעתי!
ואתה חשבת שאיתך ילך אחרת...
המשחק איתך התחיל,
ובו אתה הייתה על הפנים,
אני כרגיל הייתי מלכה לא שפויה,
בלי גבול וטעם הגזמה.
עד לרגע שהתחלתי להרגיש איך הקרח מסביב לליבי נמס,
ואתה היית הסיבה העיקרית לכך.
הלב יותר לא מוגן,קל להכאיב,
יותר קל מהכל.
וזה מה שבחרת לעשות,נסחפת ובלי רחמים פגעת.
איך הגעת למטרה שהייתה לך בהתחלה בלי תקווה,
קיבלת את ליבי .
ומה עשית?!הרסת!
איך אתה גרמת למלכת הקרח לבכות בגללך.
התעלמתי מהכל פגעתי, דרכתי הוצאתי דמעות
ורצתי להתחיל דף חדש,
אבל אתה ממשיך במשחק עד הסוף ואומר שלא ילך,
אני התחלתי במשחק ואתה אותו סיימת.
אתה אהבת ולא שיחקת ואני עכשיו אוהבת.
אבל למי אתה משקר,לעצמך!
הרי אתה עדין רוצה..
פתחתי אס מכל החפיסה תפתח עוד קלף ותסיים עם המשחק.
כי עכשיו ליבי לאט לאט שוב מתכסה בקרח,
שרשרות ומנעולים,
לאט לאט אני חוזרת לעצמי!
ובקרוב כבר לא תוכל להחזיר את ליבי
לפני 16 שנים. 14 באוגוסט 2008 בשעה 17:13