אין מנעול והשער אינו סגור

כלואה ברגעים חסרי משמעות
את מחפשת את היציאה
אבודה בערימות של לבבות שבורים
בתוך צינוק שאליו נזרקים כל הרגשות המשומשים
את אומרת
חייבת להיות לכל זה משמעות
אבל בין כל אותם הלבבות
חסר לב אחד שנזרק ומסרב להימצא
את תוהה למה אף אחד עוד לא מצא
אולי את לא ראויה להיות נאהבת
בוהה מסביבך וכולם מאושרים
רק על פניך , פוסחים
אך עדיין יש בך תקווה
שמישהו יעצור
אולי ישים לב לברק שעוד נותר בעינייך
לנשיקות שעוד נותרו בין שפתייך
ללב שמחפש לו שם חדש
לאהבה שרק את יודעת לתת
אך איש לא מבין שאת לא כמו כולם
שיש בך מעבר
את לא תחיי עוד חיים רגילים
את תמותי למען האהבה
את תסיימי את חייך כמו המשוררים הכי גדולים
בדרמטיות אפורה
את תהיי דוגמה לכל הנשכחים
ואז כולם יצטערו שלא טעמו ממך
ככה נוח לך לחשוב
בין לילות מלאי דמעות
נותנת לעולם את כל מה שצריך ממך
רק שוכחת לאהוב קצת את עצמך
מושלמת בחוסר השלמות שבך
לא מוכנה לקבל את העובדה
שיש לך זכות להיות נאהבת
מתפללת שמישהו יפסיק לפסוח
ואולי יבין שיש פה משהו נדיר
תנשמי תנשמי
עוד כאב
עמוק עמוק לתוכך
תרימי את עצמך מהריצפה
למה את מצפה ?
איש לא יראה את היופי שבך
עד שלא תמצאי אותו בעצמך
בין ערימות של לבבות
תמצאי את זה שזרקת
תחזרי אותו עמוק לבפנים
ויבוא האחד שיחדיר בך נשימה
ויקח אותה אליו בחזרה
ואט אט יחזור הלב לפעום
תזכרי שליבך הוא אחד מערימה של לבבות
את לא היחידה שנכוותה מאהבה
תתרוממי
איש לעולם לא ידע לאהוב כמוך
את עוד תאהבי
מבלי לפחד להיכווה
את לעולם לא תישכחי
את זו שנתנה לעולם את כל כולך
את