יורד ?? אנחנו בקושי מכירים
*
*
1991 אחרי שהות של חמש שנים בניו יורק ואחרי שצרחו לי באוזן את השיר של דורון מזר אני חוזר הביתה שזו כנראה הכנה נפשית , המטוס נחת בארץ . לא נישקתי את אדמת הקודש כי אני לא נמשך לאספלט וגם היו מלא מסטיקים דבוקים . הצטופפתי בין כולם בתוך אקווריום שהסיע אותנו אל בית הנתיבות ונעמדתי בתור אל דלפקי ביקורת הגבולות , הגיע תורי ...
- דרכון בבקשה
- בבקשה
- חמש שנים פיייי יפה לך
- חיכית לי מותק ??
- חצוף , יורד...
- יורד ?? אנחנו בקושי מכירים
- אתה רוצה לצאת מפה עם אזיקים ?
- עכשיו עברנו לסאדו ??
- חכם בלילה
- ביום , בלילה יש לי סיוטים מאנשים כמוך
- את הספח הזה אתה מוסר באחת הנקודות בעיר מגוריך ומקבל מסיכה
- מסיכה ?? גם בגדים מעור ושוט ??
- תעוף מפה ...חתיכת...
- ד"ש בבית , תגידי לאמא שלא נורא יכולת לצאת יותר גרוע
- אני צריכה כחול (שוטר) דחוף !!!!
- כחול זה צבע שלי , תעברי לוורוד זה מרגיע
- אדוני תתלווה אלי בבקשה
- למה אתה מתערב זה ריב משפחתי ?
- אתם קרובים ??
- כל ישראל אחים ...לא ?!
- שב !!
- תגיד לי אתם נורמאלים איך אתם מתנהגים לאנשים ?
- תסביר לי במילים שלך מה קרה בדלפק עם נאווה ?
- איזה מן שאלות היא שואלת ואיך היא מדברת ?
- נאווה בדרך כלל נחמדה , היא קיבלה הכשרה מיוחדת לזה
- איפה בצער בעלי חיים ?
- אולי היא הייתה קצת לחוצה
- שתלך לשירותים
- טוב בוא ונשכח מהסיפור בטח מחכים לך בחוץ
- תגיד לי מה זה הסיפור של המסיכה ?
- לא שמעת סאדאם רוצה לשלוח עלינו טילים
- אפשר להעביר לו נ"צ של הדלפק של נאווה
לפני 15 שנים. 29 בדצמבר 2008 בשעה 11:39
