לפני 15 שנים. 16 במרץ 2009 בשעה 19:56
כנפיי עטיתי
סביב כולך
כחומה מגינה
על תומתך
רכה מפויסת
הכלתי אותך
בחן, יופי,
וטוהר נשגב
רב הנסתר
מהגלוי
מעצימה,
מחלישה,
נותנת הכל
ולוקחת ביעף
מותירה אחריי
שובל טללים
יצירי מעלומיי
תרה אחרייך
כקוד מוצפן
לפענח בך
כל סודותייך
להשיב הילה
חמימה בתוכי
לפתוח בפניי
חדרי ליבך
לנתיב שעריי
אכניסך שוב
אכיל תום שנותר
מעט אבוד
כמעיין המתגבר,
זרמי בעורקיי
אתיר כבלך
אכזבה מתוכי
כנפייך פרושות
לפניי בתחינה
חומות הפלתי
בעודי עירומה
בעיניים תמות
רוצה להכילך
אהבה - למדיני
להאמין בדרכך