סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין מנעול והשער אינו סגור

בדיחות,סיפורים,אגדות
ומדי פעם משהוא עלי
לא לקחת אותי ברצינות
הרוב הוא פרי מוחי
לפני 15 שנים. 6 באוקטובר 2009 בשעה 7:03

הרבה מקומות שהייתי בהם אני מכילה, חלקם חלום מתוק וחלקם מציאות מרה. היו מקומות שעזבתי בטריקה וכיביתי את האור המקומות שאליהם לא אחזור יש מקומות שמבעד לתריס המוגף מציצות עיניים שבודקות אם אשוב. מקומות שהדרך הארוכה אליהם הבטיחה הרים מוריקים וקיימה עמקים ריקים. היו מקומות זוהרים שהשמש בהם קפחה ללא רחם וסנוורה את שקול דעתי.ויש מקום אחד שהוא כל מקום בו תהיה, הדלת פתוחה לרווחה, האור רך ונעים המציאות מתוקה והחלום הוא של שנינו.........


הרבה אנשים שפגשתי הולכים איתי, חלקם שקופים וחלקם היו לי לעוכרה. היו אנשים שפניהם נשכחו כי מחקו את האמת וציירו בגוונים של צביעות מילים של הבטחה. יש אנשים שדיברו הרבה אבל לא אמרו כלום, אחרים ששתקו ונתנו לי לקרוא את ליבם. ישנם בודדים שחקוקים בנשמתי שלא ים ולא יום יפרידו בינינו. ויש אותך שהולך איתי, ידך בידי דרך כל גלגולי נשמתי מאז ולעולם........

הרבה גברים שהיו בי נצררו כמכתבים במגירה ורק אחד נותר בי. היו שאהבו אותי עד שלא נותר בי אוויר, היו ששנאו ורצו רק לדעת, להכיר. היו שאהבו אותי ולא יכולתי להחזיר, יש כאלה שהבעירו בי תשוקה של רגע היו שצלצלו בלי הפסקה עד שבא צלצול של הפסקה ושוב הייתי בחצר. היו שציפו בי לאחרת, היו גם שאהבו אותי רק בין הציפות ובין הטיפות ויש אותך שכותב בי באותיות שקטות את הסיפור האין סופי של אהבתי...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י