אני שוהה בשוויץ אצל אחותי הבכירה מפאת מחלה שפקדה אותה.
מצב רוחה היה ירוד מאוד, בעלה קרדייולוג ומי שמכיר שוויצרים יודע
שהם רואים שני צבעים בלבד, שחור ולבן ואין אצלהם גוונים.
אז ככה הרופאים ובעלה הולכים לפי סטיסטיקה ואמרו לה שאין לה סיכוי לחיות
וגם ככה היא עדיין חיה בנס.
הגעתי אליה לפני שבועיים וראיתי שהיא שוכבת במיטה והוסיפה למשקלה למעלה מ 30 קילו,
קמה רק לאכול וחוזרת למיטה. ממתינה לסוף.
הסתכלתי מהצד יומיים כדי להבין מה קורה , ולאחר מכן אזרתי כוחות כדי לגבור על התנגדותה
ולקחתי אותה למקלחת , וכל יום בבוקראנחנו יוצאות לעיר לקניות ולשתות קפה ובכלל לטייל. ובערב
שוב יוצאות לטיול רגלי של שעה לערך. וכל יום נתתי לה לאכול חילבה שידוע שעוזר למערכת הדם.
עושה לה בערב מסג עם שמנים ומשוחחות כל הזמן.
ומה שבעצם רציתי לספר שהבוקר היתה לה בדיקה, ובדקות אלו הודיעו לי, שמצבה השתפר
להפליא, ואין התפשטות של המחלה ,הגודל של הגידול ירד,ובלוטות הלימפה נקיות ,
בעצמות והכבד וכל שאר האיברים נקיים.
מה שאני רוצה לספר בזה
שהיאוש נוח
אך האמונה בעצמך והרצון לחיות
הם שיועילו לנו.
לפני 13 שנים. 28 באפריל 2011 בשעה 12:54
