לפני 13 שנים. 17 בספטמבר 2011 בשעה 8:37
כמה קשה היה לי לגלות יום אחד
שהטוב שלי הוא אינו הטוב של כולם
שהיפה בשבילי הוא לעיתים שלי בלבד
שהנכון למעני הוא הנכון לגבי
שהבלתי אפשרי שלי, לאחר...
שהבטוח של אחד זה לא אותו הבטוח של אחר
ואפילו שעה ארבע אצל אחד
הוא תמיד ארבע ורבע אצל השני...
כמה בזהירות עלינו, בעצם, להתהלך זה עם זה
כי אצל כל אחד זה כה שונה, ואם ידעת אדם אחד
עדיין אין אתה יודע את השני...
אולי יש כללים דומים, אולי משחק האבנים דומה
אבל בכל מקום הן נופלות אחרת...
כמה תשומת לב ואנרגיות נחוצה בהתקרב האחד אל השני,
כי אולי בדיוק במקום הזה - כואב או קר?
כי לכל אדם האמת שלו, והנורא שלו, וההרבה שלו, והרחוק שלו,
לכל אחד במקום אחר, שוכן היופי שלו