אין מנעול והשער אינו סגור

צוללת וממריאה.

כוס המים, שמולי שקופה ובוהקת.
מלאה במים קרים זכים – צלולים,
הילת הכוס, שמולי רכה ושותקת-
במים שבכוס אני רואה- צלילים.

קשובה למראות לוגמת טיפה אחר טיפה-
רואה את הצלילים החודרים לנימיי,
ויצריי הרווים בנועם לטיפה ועוד לטיפה,
נימיי ודמי ממריאים כאד, עד ליצריי.

אני כחבל משי דק, המהלכת על חבל משי דק,
מהלכת ואורגת את גלימת כבודי כאדם,
צוללת וממריאה בגלימתי שארגתי ממשי דק-
בלב חושב, ובראש פועם, יתרון-אדם.