אין מנעול והשער אינו סגור

עייפה
בטירוף
ממרוץ אחר הזמן,

הכול נע, משקשק
.מעלה עשן.
הכול חולף,
כה מהר,ו
חיש קל
הכול בוער.

מרוץ אחר
אירועים
שחלקם פחות טובים,
חלקם פחות רעים.

ואת בתוך
מרוץ החיים,

בורג זעיר
במכונה
המשומנת היטב,
עייפה.
יגעה
עד כלות
והשעון מתקתק,

עייפה ממרוץ החיים,
מאנשים הרבה הרבה
פחות נחמדים.

גופי זועק לחופש,למרחב,
לאוויר,
למשהו שאת תחושותיי
בגוונו יבהיר.

לגשם שישטוף
את כל מכאוביי.

לחמה היוקדת
היישר אל תוך חיי.


עייפה
בטירוף
מתלאות היומיום.

גופי מבקש
את לטיפת הרוח,
להניח ראשי
על שפת הים ולנוח...