לפני 12 שנים. 10 בינואר 2012 בשעה 5:08
היו ימים בם הייתי חצויה,
בם נעתי בין רצוי למצוי,
ואחריהם פסעתי במסלול,
אשר ניראה חסר גבול.
ובאותם ימים מכים באופן הזוי,
של, רעב חסך, ניכור וביזוי,
בכובד משא, מתכתי ושחור
בקצה מנהרת הזמן בלי קרן-אור.
כגולם עמדתי במרכז מעגל,
חשופה למכות ולחסדי הגורל,
אי משם הורד לי סולם
חסד אוהב של, בורא עולם.
ובאו לי ימים אחרים,
התרחב סביבי מעגל חברים,
ברוח גבית אוהבת תמכתי
באותה רוח עליתי ונתמכתי,
עד שהמצוי,
היה לרצוי!!!
