אין מנעול והשער אינו סגור

עמדה במטבח ביתה, מכינה שתי כוסות לקפה של בוקר.
עד ירתח הקומקום פנתה לשטוף פניה.

בראי הגדול השתקפה דמותה. עצרה והביטה בעצמה.

יש האומרים כי נאה היא. למרות חמישים שנות חיים.


פרועת שער מליל אמש, לבושה בגופיה כחולה וארוכה, צמודה לחמוקיה, המלאים מדי לטעמה.

על זרועותיה החשופות נראו סימני השינה, המיטה והמצעים.

נאנחה. מעבירה ידיה על פניה צווארה וחמוקיה.
זוכרת עצמה בימים טובים מאלה, כאישה חטובת אברים ופניה נאות וחסרות גיל.

קרבה ראשה למראה בוחנת פניה. ממששת לחייה הימנית, האדומה והמחוספסת. עדות לשינה צמודת הלחיים עם זה השוכב שם במיטתה, אשר שיער זקנו צימח בלילה לתוך עורה הרפוי והאפור משנת לילה טרופה.

ניסתה לזכור כיצד הגיעו למיטתה.
הם בילו את ליל אמש עם חברים. אכלו ושתו עד שכרה.

כן זכרה גם שיחות מעמיקות, צחוקים וצחקוקים.

כל הערב, כבמקרה, נגע בה. פעם ידו על ברכה ובפעם אחרת על כתפה, על ידה.

מדי פעם לחש לאזנה דבר מה, כרגע אינה זוכרת מה.
אך את תחושה האינטימיות הנעימה זכרה.

היא גם זכרה את הנשיקה החושנית בכניסה החשוכה, כשהחזירה הביתה, יוצא מהרכב ומחזיקה קרוב אליו.

שח לה מילים, מילות כיבוש ועדנה.

הייתה נסערת, מלאת תשוקה. רצתה בנשיקה, רצתה אותו בתוך גופה.

עתה עמדה מביטה מתחרטת.

דמעות עלו בעיניה

שטפה פניה מנסה לרעננם, בטרם תחזור לחדר ותפגוש בעיניו.

מה יאמרו הן, עיניו, באור הבוקר, לאחר מעשה ?

סקס מזדמן בין שני אנשים בודדים, שנקרו ללילה אחד במיטתה !

שני ספלי הקפה בידיה, נכנסה בחשש לחדרה.
לא מביטה לעבר המיטה - מניחה הספלים בשקט על השידה.

עמדה לצאת את החדר, לשטוף גופה מליל אמש, להחליף בגדיה ולחזור למציאות.

"לאן ? אישה יפה שלי"
שמעה את קולו והוא לצידה.
עוטף אותה בזרועותיו, כולו רכות ואהבה.